chiddush logo

בראשית - לקט מביאור המלבי"ם

נכתב על ידי אורן מס, 16/10/2020

סוף מעשה במחשבה תחילה

הצהרה אישית על החזון והיעדים אשר מדריכים אותך בעולם התורה
"התורה שבכתב היא המחייבת את כל עם ישראל, דתי וחילוני."
אורן מס (‏יום שני ‏24 ‏אוגוסט ‏2015)

 

לקט מביאור המלבי"ם לתורה – פרשת בראשית

 

הקדמה: מיהו המלבי"ם?

 

"רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר ( המַלְבִּי"ם , גם המגיד מקמפן י"ט באדר תקס"ט 7 במרץ 1809 – א' בתשרי תר"מ18 בספטמבר 1879) היה רב יליד ווהלין, מפרשני המקרא והפוסקים האחרונים.  פעל באימפריה הרוסית, בפרוסיה וברומניה." (מתוך ויקיפדיה)

 

מתוך מבוא לפירושו בהוצאת "חורב":

"לשם הסבר ... קבע המלבי"ם תרי"ג כללים יסודיים – רמ"ח כללים בשימוש הלשון ... ושס"ה כללים בביאור השמות והפעלים הנרדפים ... מסקנתו היא שדרשותיהם של חז"ל בהלכה הם שיטתיים לפי כללים לשוניים ברורים שאותם כתב וניסח במאמר 'איילת השחר' ... פירושו לתורה מורכב ממרכיבים שונים באופיים:

א. ... מדור של שאלות ולאחר מכן תשובות...

ב. פירוש לחלקים ההלכתיים של התורה הכולל ביאור למדרשי הלכה ... המלבי"ם קרא לפירושו 'התורה והמצווה' ...

ג. פרשנות בדרך הדרוש והקבלה או דיון הלכתי ... המכונים 'תורה אור' ו'נר מצווה'".

 

בביאורו להפטרות, יש לו 'ביאור המִלות' ו'ביאור העניין'.

שיטתו מזכירה את ביאור האברבנאל, ריכוז של שאלות ולאחריהן – ביאור המכיל תשובות לשאלות.

לטעמי עדיף היה, בשני הפירושים, שהתשובות יהיו מוצמדות לשאלות, אחת לאחת.

נראה שהמלבי"ם שואל שאלות מעניינות וענייניות, וצפוי לנו עונג רב בליווי לימודִי בביאורו. בהצלחה ובהנאה לכולנו.

======================================================

 

בראשית

 

בראשית א,א: בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ: המלבי"ם: "למה אמר 'בראשית' ולא בראשונה או בתחילה ... ולמה תפס פה מילת 'ברא' ובכל מקום אמר ויעש או וייצר? ... בעִתה הראשונה שהיא התחלה לזמן שנברא, אז ברא אלוהים את השמים ואת הארץ  ... בה"א הידיעה ... שהוציא תכף (כבר ביום הראשון) כדורי השמש והירח וכל הכוכבים ... רק שכדור השמש לא נמצא בו עדיין החומר המאיר, שזה לא נתן בו עד יום הרביעי ... ויש הבדל בין ברא - יצר – עשה, שפועל 'ברא' מורה על הוצאת עצם הדבר יש מאין, ופועל 'יצר' מורה על הוצאת המקרים המִתדבקים (הנובעים ממעשה אחר; אי"ם), ופועל 'עשה' מורה על גמר הדבר... ויתבאר לקמן שבשמים היה בריאה לבד ולא יצר ועשה ולא תקן אחר כך שום דבר". אם הבנתי נכון, כל העולם נברא למעשה ביום אחד (ולכן אולי כתוב 'ויהיה ערב ויהי בוקר יום אחד' ולא יום ראשון), השמים והארץ מכילים את כל מה שקיים בעולם – אותם ברא אלוהים ביום אחד 'יש מאין', וחמישה הימים הבאים יצר ועשה את הנבראים, וביום השביעי הקנה לעולם את חכמת המנוחה, שכנראה זאת בריאה בפני עצמה, גמילה מעבודה רצופה...

א,ג: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר: המלבי"ם: "מה היה האור שנברא ביום הראשון, אם הם המאורות, הלא נבראו ביום הרביעי? ... אחר שנבראו השמים והארץ והיה חושך בכל רחבי הבריאה, ברא ה' חומר האור בלתי נתלה בדבר המאיר או בכדור השמש, רק ניצוצי אור ... שזה ההבדל בין אור ומאור, שמאור הוא הגשם (החומר – השמש; אי"ם) שבו ישכון האור". הבנו שהמאור שאנו רואים הוא חומר אלוהי (אור) שנלווה אליו כלי ש'יתרגם' אותו למאור. מעניין מאד.

א,כו: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ: המלבי"ם: "למי אמר 'נעשה אדם' בלשון רבים, ומהו הצלם? ... לפי שהארץ הוציאה את גופו (של האדם) כמו שהוציאה גופי שאר הבעלי חיים, וה' נפח בו נשמתו השכליית, והוא בצלם הארץ ותולדותיו מצד גופו שהוא מטבע התחתונים, ובצלם האלוהות מצד שהוא בעל נפש משכלת, שהיא מטבע השכליים הנפרדים ... שכבר נודע שכל העולמות הם מתאחדים כאיש אחד". הבנו שלשון הרבים ב'נעשה' מתייחס לארץ ולה', והצלם הוא השילוב ביכולת הפעולה והבחירה, גם של הארץ וגם של אלוהים, ולכן בלשון רבים 'בצלמנו'.

ב,ב: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה: המלבי"ם: "איך אמר 'ויכל ביום השביעי', הלא כלה ביום הששי? ... אז (ביום השביעי) נברא הפקק והדד שישבית מלאכת הטבע וינהיג מלאכת ההשגחה המודדת השפע לפי המעשה ... על ידי כן בו ביום נשלמה המלאכה מצד הפועֵל". גם בלימת עשייה – היא יצירה.

ב,יז: וּמֵעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע--לֹא תֹאכַל, מִמֶּנּוּ: כִּי, בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ--מוֹת תָּמוּת: המלבי"ם: "איך אמר 'כי ביום אכלך ממנו מות תמות', והלא חיה אחר כך? ... מן היום ההוא יתחייב לך המיתה". לא שמיד ימות, אלא בזה בעצם ייברא המוות.

ב,יח: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים, לֹא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ; אֶעֱשֶׂה-לּוֹ עֵזֶר, כְּנֶגְדּוֹ: המלבי"ם: "למה אמר 'לא טוב היות האדם לבדו', והלא כבר נאמר 'זכר ונקבה בראם' (= ברא אותם; א,כז)? ... 'לבדו' כמו שאר בעלי חיים שם נפרדים מנקבותיהם אחר הזיווג, וצריך שאעשה לו לו מיוחדת לו ... שתהיה עזר גם בהנהגת הבית עד שתעמוד תמיד כנגדו, שמשניהם ייבנה בית נאמן". ה' מכוון את בניית הבית הנאמן – רק מתוך זיווג מתאים.

ב,כב: וַיִּבֶן יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הַצֵּלָע אֲשֶׁר-לָקַח מִן-הָאָדָם, לְאִשָּׁה: המלבי"ם: "למה נבראה חוה מצלעותיו (של אדם) ולא נבראה כשאר בעלי חיים? ... בנה בנין גופה שתהיה ראויה להיות אשה ... רצה ה' שהאדם ישמש רק בשכל העיוני וחוה תשמש בשכל המעשי, וחלקו משכל המעשי ניתן לחוה ... הגם שנשמת אדם הייתה נפרדת מגופו לגמרי כשכל הנפרד מחומר, שִֹכלה של חוה היה סגור בבשר וקשור בחומריות יותר, כדי שיוכל לעסוק במלאכה ובעניינים חומריים". אשה חייבת לקבל את החלק המעשי שלה כחלק מגופו של אדם.

ג,כג-כד: וַיְשַׁלְּחֵהוּ יְהוָה אֱלֹהִים, מִגַּן-עֵדֶן--לַעֲבֹד, אֶת-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר לֻקַּח, מִשָּׁם,  וַיְגָרֶשׁ, אֶת-הָאָדָם; וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן-עֵדֶן אֶת-הַכְּרֻבִים: המלבי"ם: "למה כפל 'וישלחהו מגן עדן' – 'ויגרש את האדם'? ... בצאתו מגן עדן יש לפניו כמה דרכים – דרך הנהרות ... ששלושה מהם הם רעים וחטאים, הנהר הרביעי הוא פרת הסובב את ארץ ישראל הוא הטוב מהם, ושלחו ה' בשליחות לַעֲבֹד, אֶת-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר לֻקַּח, מִשָּׁם, שיילך דרך נהר פרת אל ארץ ישראל שמשם נברא (לפי חז"ל; אי"ם) ... אבל אחר כך לא שמר דרך זה ופנה אל שלושת הנהרות האחרות, ואז גרש אותו ... וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן-עֵדֶן רוצה לומר ובכל זה לא גרשו מגן עדן לנצח, כי הכין לפניו הדרך שישוב אל הגן עדן אחר המוות אם ימות מות ישרים". אם חוייבנו למות – טוב שנדע שאנו צפויים לחזור לגן עדן, אם נשמור מצוותיו יתברך.

ד,ט: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-קַיִן, אֵי הֶבֶל אָחִיךָ; וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי: המלבי"ם: "איך כחש לאל ממעל? ... ה' הודיע לו שהבל הוא אחיו ואוהבו  ... וקין השיב ... 'לא ידעתי', רוצה לומר לא הבנתי שאחי הוא". קין לא ידע מהי אחווה בין אחים ולכן כחש. מעניין.

ה,ה: וַיִּהְיוּ כָּל-יְמֵי אָדָם, אֲשֶׁר-חַי, תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה, וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה: מדוע התורה מסכמת את גיל האדם, אחר שהודיעה כבר בן כמה היה כשהוליד, וכמה שנים חי לאחר מכן? המלבי"ם: "יש חילוק בין קודם שהוליד ובין אחר שהתחיל להוליד תולדות, ולכן מנה בייחוד השנים שקודם הלידה בפני עצמן ושאחר כך בפני עצמן, מכל מקום לעניין מה שנברא להיות קיים באיש היו כולם שווים לטובה, ועל זה אמר 'ויהיו כל ימי אדם אשר חי', רוצה לומר שמצד שחי חיי האדם בעבודת בוראו, וכן אמר בכולם על דרך זה, כי כולם היו צדיקים והיו לב וסגולה, מה שאין כן בעשרה דורות שמנוח ועד אברהם, לא חשב שנית סך הכולל, כי רובם לא היו סגולה, והיה עניינם רק לקיום המין". הסבר הגיוני, המבוסס על השערה שרוב העשרה דורות הראשונים היו צדיקים ועשרה השניים – לא.

 

שבת שלום, שבת של אור בראשית, שיתוף בצלם שמים וארץ, מנוחת שבת, הנאה הדדית מסגולות האיש והאשה, כיוון דרך נכון, אחווה וצדיקות, אורן

 --------------------------------------------------------------------------


 

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע