chiddush logo

לקט מביאור אלשיך לתורה – פרשת ראה

נכתב על ידי אורן מס, 14/8/2020

סוף מעשה במחשבה תחילה

הצהרה אישית על החזון והיעדים אשר מדריכים אותך בעולם התורה
"התורה שבכתב היא המחייבת את כל עם ישראל, דתי וחילוני."
אורן מס (‏יום שני ‏24 ‏אוגוסט ‏2015)

 

לקט מביאור אלשיך לתורה – פרשת ראה


יא,כו: רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם:  בְּרָכָה, וּקְלָלָה: מדוע פתח בלשון יחיד (ראה) והמשיך בלשון רבים (לפניכם)? אלשיך: "ראה נא והבט כל איש פרטי מכם, מה שאני נותן לפני כולכם, כי גם שאתם כולכם מקובצים לשמוע השמיעה ברוב עם – זכותם מרובה, עם כל זה עם כל יחיד אני מדבר". להבנתי, אלשיך מטיל אחריות אישית על כל אדם לקיים את מצוות ה' ולזכות בברכה, גם אם הציבור ינהג בדרך אסורה.

עוד מדגיש אלשיך: "אנוכי הנותן – ולא אתם; שהוא שימה לפניכם בלבד כדבר בחיריי". כלומר, ה' בחר בנו בלבד, ורק ה' הוא הנותן חוקים וברכות.

 

יב,ג: וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן; וְאִבַּדְתֶּם אֶת-שְׁמָם, מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא: איך ניתן לאבד את שמם מן המקום ההוא? אלשיך: "על ידי הפסילים היו נזכרים שם, ועתה אבד שמם משם". פסילים קשורים במקום, ושבירת הפסילים גורם לאיבוד שמם. מעניין.

 

יד,כא: לֹא תֹאכְלוּ כָל-נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר-בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ, אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי--כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: אלשיך: "למה מייעץ אותנו לתת לגר או למכרה לנוכרי, והיה די יצוונו על העדר האכילה בלבד? ... הנבלה שמינהּ טהור, אלא שקרה לה מקרה שנתנבלה, שהוא מעין הנכרי,שלדעתך מינו טהור שגם הוא בן נח, אלא שקרה מקרה שנדבק בעבודה זרה ונעשה כְמת – יאכל נבלה, אך הגר תושב, שכפר בעבודה זרה ופרש ממנה, לא יאכל נבלה ... ואני מצווה ואומר שתתננה לו בחינם ואכלה, ואין הפרש בינו לעובד עבודה זרה, שהוא הנוכרי, רק שלא תתן לו מתנת חינם... כי משורש נפשך אתה קדוש לה'". ה' מצווה ולא רק מייעץ לתת חינם את הנבלה לגר תושב (נוכרי הגר בארץ וכפר בעבודה זרה) ואילו לנוכרי העובד עבודה זרה – למכור בכסף מלא. 'אפלייה' על רקע דתי.

 

טו,יד: הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק, לוֹ, מִצֹּאנְךָ, וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ: מדוע הכפילות 'הענק תעניק'? אלשיך: "אם'הענק' שהעניקך ה' בהיות העבד הזה עמך, אז 'תעניק לו' גם אתה ... ואל תרע עיניך בהעניקך לו, כי הלא 'אשר ברכך' ה' אלוהיך' לא היה, (אלא) רק כדי שתיתן לו". אם ה' העניק לך – הענק לעבדך המשתחרר, כי ה' העניק לך בזכות העבד. הענקה לאחר – היא מתנה למעניק.

 

טז,א: שָׁמוֹר, אֶת-חֹדֶשׁ הָאָבִיב, וְעָשִׂיתָ פֶּסַח: מהי השמירה על החודש, הרי הכוונה לשמור את חג הפסח? אלשיך: "היות בחודש ההוא עיקר זכרון גדולתו יתברך ... והחודש ההוא נהפך להם, הוא היה עזר כנגדם". בחודש הזה נעשו כמה ניסים של ניצחון על מצרים ולכן דווקא החודש יזכיר לנו את גדולת ה'. מעניין.

 

טז,ח: שֵׁשֶׁת יָמִים, תֹּאכַל מַצּוֹת; וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עֲצֶרֶת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ--לֹא תַעֲשֶׂה, מְלָאכָה: אלשיך: "למה נקרא 'עצרת' יום השביעי של פסח? ... רמז אל יום שהיה עצרת לה', שהוא ביום שביעי של בריאה, שבו נעצר מלברוא דבר גשמי". כפי שביום השבת אסורה מלאכה, כך ביום שביעי של פסח, והוא כדי לכבד את השבת.

 

שבת שלום, שבת של הקשבה לה' ולמצוותיו, איבוד שם עבודה זרה, העדפת גר על נוכרי, הענקה מטוב ה' לאחר, זכרון גדולת ה' וכיבוד השבת, אורן.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה