עיונים לשוניים - פרשת חוקת: מחלוקת שורש פת"ל, סתירה ברש"י
נכתב על ידי איתיאל, 23/6/2020
מכירים את שאלות הפט"ל מהפסיכומטרי? שם ממירים את אותיות השורש באותיות פט"ל, והנבחן נדרש להבין מה השורש על פי הקשר המשפט.
נזכרתי בכך בדיון הפרשני לגבי השורש הדומה פת"ל.
"וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל".
מהקשר המשפט מובן ש"צמיד פתיל" הוא סוג של מכסה אטום.
בפרשת "ויצא" מביא רש"י דיון בלשני בשורש פת"ל, לפירושו לשם נפתלי: "נפתולי אלהים נפתלי".
הוא מביא שלושה פירושים:
א. תרגום אונקלוס מתרגם מלשון תפילה (צלותי). ראב"ע (בלי להזכיר את הפירוש) דוחה מצורת הבניין - נפעל. המילה "תפילה" היא משורש פל"ל. לכן אין סיבה שתוטה עם האות ת' בבניין נפעל עבר. האפשרות היחידה היתה לוּ היה מדובר בבניין התפעל (התפלל). יש לציין כי תרגום יונתן מתרגם בהרחבה: "מדחקא דחיקת קדם ה' בצלו" (=דחוק דחקתי לפני ה' בתפילה). נראה כי הוא משלים את הפירוש הקשה של לשון תפילה בעזרת המילים "מדחקא דחקית" - כדלהלן.
בכל אופן, הקשר המשפט כאן אינו מתאים ללשון תפילה.
ב. "מנחם בן סרוק פירשו במחברת צמיד פתיל. חיבורים מאת המקום נתחברתי עם אחותי".
מנחם כתב את המילון העברי הראשון, הנקרא בשם "המחברת". זה אינו מילון במובן הרגיל של המילה. דרכו היא להביא שורשים (בלשונו: יסודות) על פי סדר א-ב, ולהביא להם פסוקים, שעל ידיהם מובנת הכוונה. במקרה שיש כמה פירושים לאותו יסוד, הוא יחלק לכמה ערכים (מחברות), כשהוא יציין את הפירוש לכל מחברת תוך הבאת פסוקים מתאימים.
כאן, מנחם פירוש את השורש במובן "חיבורים", והביא כפסוקים רלוונטים גם את "נפתולי אלהים נפתלתי" וגם את "צמיד פתיל". כך פירש גם הספורנו.
ג. רש"י כותב שהוא מעדיף לפרש לשון פיתול, כלומר: סיבוב ועקמומית, כמו בפסוק "דור עיקש ופתלתול". גם הראב"ע מפרש כך ומוסיף את הפסוק "עם עיקש תתפל" - כלומר: תתעקש כדרך הנאבקים המפתלים את גופם לאחוז את היריב ולהפילו. לפי זה פירוש הפסוק הוא נאבקתי לשם ה' עם אחותי לזכות להביא ילד נוסף וזכיתי. לפי זה פירוש "צמיד פתיל" הוא: צמיד שמסובב ומקיף את הכלי.
בהקשר זה מעניין להביא את המחלוקת המפורסמת בדבר מספר חוטי התכלת שיש לשים בציצית.
דעת הרמב"ם היא שרק חצי חוט צבוע תכלת. רבים כתבו לפרש בדעתו שפירוש המילה "פתיל תכלת" היא שהוא מתפתל וסובב בכריכות וחוליות את יתר החוטים. למעשה רק חצי חוט משמש בתפקיד זה, ולכן אין משמעות ליתר חוטי התכלת (שאינם יכולים להיחשב "פתילים").
*
מפרשי רש"י עמדו על נקודה מעניינת:
בפרשת ויצא חולק רש"י על מנחם ומעדיף לפרש מלשון עקמומיות. אך כאן הוא מעתיק את דברי מנחם בלי להעיר ולהביא את פירושו.
המהר"ל ניסה לתרץ בפירושו לרש"י - גור אריה, ועדיין הדברים צ"ע.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
