עיונים לשוניים - פרשת שמיני: ונטמתם: משמעויות שורשי ט'מ'
נכתב על ידי איתיאל, 22/4/2020
ספר ויקרא - פרק י״א - פסוק מ״ג:
אַל־תְּשַׁקְּצוּ אֶת־נַפְשֹׁ֣תֵיכֶם בְּכָל־הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם׃
רוב המפרשים הסבירו את המילה "ונטמתם" כאילו היא משורש טמ"א. כך מתרגמים תרגומי הארמית: "ותסתאבון", וכן כתב רש"י ע"פ הגמרא (יומא לט.): "אם אתם מיטמאין בהן מלמטה - אף אני מטמא אתכם בעולם הבא ובישיבת מעלה".
ואמנם, בשרשי נל"א אנו מצפים לראות את האות א' לכל אורך הנטייה (ונטמאתם). הראב"ע אומר כי יתכן והאל"ף נשלה בכתיב, כפי שמצאנו בעוד אל"פין שותקות, כמו "מרשית (=מראשית) השנה".
אמנם, חז"ל עמדו על החריגות הזו, ודרשו כאילו שורש המילה הוא "רש" = עני ואביון: "כל שנה שהיא רשה (ענייה. לא מבורכת בגשמים) בראשיתה, היא מתעשרת בסופה (ראש השנה טז:).
גם כאן, דורשים חז"ל (יומא לח.): "תנא דבי רבי ישמעאל: עבירה מטמטמת ליבו של אדם, שנאמר: "ונטמתם בם" - אל תקרי ונטמאתם, אלא ונטמטם".
רש"י בגמרא מעיר שאין כאן "אל תקרי" רגיל, אלא דיוק מהכתיב חסר האל"ף.
כלומר: יש כאן רמז לשורש טמ"י/ה, שמובנו עניין בערות וחוסר דעת.
נפוץ אצל חז"ל לקחת שורש עלול, ולהכפיל את שתי אותיות השורש הגלויות ליצירת שורש מרובע בעל משמעות דומה. וכך טמ"א או טמ"י/ה הפכו לשורש טמט"מ. וגם בימינו משמש השורש כמילת גנאי: מטומטם.
גם הראב"ע מביא את שורש טמ"י/ה כפירוש שני, ומפנה לפסוק באיוב י"ח, ג': "מַדּוּעַ נֶחְשַׁבְנוּ כַבְּהֵמָה, נִטְמִינוּ בְּעֵינֵיכֶם". מההקבלה ברור ש"נטמינו" עניינו חוסר דעת כבהמה.
המפרשים שם מקבילים. רש"י מפרש שהכוונה "סתום", המתורגם לארמית "טמון". ומעניין שגם כיום מילת הגנאי "סתום" משמשת לתיאור אדם חסר דעת.
גם המצודת ציון משווה לפסוק מפרשתנו, ומפרש "אטום".
רש"י מזהיר מפירוש אחר, לפיו המילה נגזרה משורש טמ"נ, והכוונה: נחשבנו בעיניכם כאילו איננו כאן, כאילו אנו מכוסים וטמונים ואיננו נראים.
הסיבה לדחיית הפירוש היא, שאם כן היינו צריכים לראות שתי נו"נים: אחת לשורש והשנייה לכינוי הגוף. ואמנם הם יכולות להתמזג, אך אז צריך לראות דגש משלים: נִטְמִינּוּ.
מעניין שמצאנו גם "הייתה לו גומה וטממה (=סתמה)" (שבת עג: ופא:. עיין גם בבא קמא כא:). שורש טמ"מ - גם הוא במשמעות כיסוי.
ובלשון חז"ל יש "טומטום" שהוא מי שאין איברי המין שלו ניכרים, כלומר: הם סתומים. ובלשון ימינו המילה נזדהתה עם "מטומטם" - מילת גנאי לאדם טיפש.
בארמית, המילה "טמיא" פירושה עצם,ומשתמשים בה ל"איחול" לשונאי ישראל, לדוגמה: "אדריאנוס (קיסר רומא מחריב המקדש) שחיק טמיא" = ישתחקו עצמותיו, שלא תהיה לו מנוחה גם במותו. הדבר מתאים לטומאה, שקשורה לעצמות המת.
אם כן, יש לנו כמה שורשים בעלי העיצורים ט"מ, שכולם במשמעות של סתימה וכיסוי (פיזית, או סתימת השכל, או סתימה רוחנית): אט"מ, טמ"א, טמ"י/ה, טמט"ם, טמ"מ, טמ"נ.
מגוון השורשים העבריים של העיצורים ט"מ ומשמעותם מצטרף לתיאוריה לפיה היו במקור שני עיצורי שורש עיקריים, עליהם נוספה עוד אות לגיוון משמעות (ולא נעמוד כאן על התיאוריה, על כל ראיותיה וקשייה).
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
