פרשת כי תשא - פרשת המקדש

הרב ישראל אריאל שליט"א

ראש ישיבת המקדש

וראש ומייסד מכון המקדש

פרשיות המשכן והתרומות להקמתו – נאמרו על ידי משה למחרת יום הכיפורים

ב'סדר עולם' מובא הפסוק - "ואחרי כן נגשו כל בני ישראל ויצום" כמקור להוראות שנתן משה לישראל לקיום מצות בנין המשכן.  פסוק זה נאמר בסוף 'כי תשא', הווה אומר, פרשת 'כי תשא' אף היא נאמרה למחרת יום הכיפורים.

כך גם עולה, מדברי חז"ל בבמדבר רבה (פרשה א) וכלשון המדרש: "צא ולמד מן האדנים שנאמר... 'בקע לגולגולת מחצית השקל'. אימתי הביאו השקלים? ממחרת יום הכפורים! ולשני בקרים הביאו כל הנדבה למלאכת המשכן".

הספורנו מפרש (שמות כה, ב) שגם פרשת 'תרומה' נאמרה למחרת יום הכיפורים, וזה פירוש הפסוק "ויצוום" שב'כי תשא', כי הציווי ב'כי תשא' היה, להוציא לפועל את האמור בפרשת 'תרומה'. ומסיים: "וישראל לא המתינו שיגבו הסנהדרין, אבל תיכף יצאו מלפני משה והביאו עד בלי די".

הווה אומר, הציוויים נאמרו מיד למחרת יום הכיפורים, וכך גם איסוף התרומות.  בתורה אמנם לא נאמרו תאריכים, אך מן האמור לעיל עולה, שהפרשיות העוסקות בציווי ובהבאת התרומה זמנן בתשרי בתחילת עשיית המשכן.

בעקבות המפקד באמצעות מחצית השקל, שהחל למחרת יום הכיפורים והסתיים בחודש אייר בשנה השנית, סודר מחנה ישראל במבנה חדש:

המשכן - שנקרא 'מחנה שכינה' – במרכז. סביבו חונה שבט לוי ב'מחנה לויה' וכן משה אהרן ובניו, וסביבם חונה 'מחנה ישראל' לדגליו. הנה כיצד הפכה מצות מחצית השקל של כל יחיד מישראל, ליצירת מחנה שלם שהשכינה בתוכו. כך הפך עם עבדים - תוך שנה - ל'ממלכת כהנים'. נמצא שלא בכדי מפרטת התורה לפנינו את בניית המשכן בפסוקים לרוב, אלא באה התורה ללמדנו את כוחה של מצות מחצית השקל בעבר, ושכוחה שמור לדורות כמצוה ניצחית המלכדת את העם סביב מקדש ה' בירושלים.