עיונים לשוניים - פרת יתרו: ויחד יתרו
נכתב על ידי איתיאל, 14/2/2020
כבר הבאנו בתחילת השבוע (על המילה "ויחל") שדרכם של חז"ל במילה מהגזרות העלולות, לפרשה לפי גזרות שונות.
כך מצינו גם בפרשתנו, עד המילה " ויחד יתרו".
פשט המילה הוא מהשורש ח-ד-י/ה, שעניינו שמחה, כמו המילה הארמית "חדי" (כך גם תרגם אונקלוס), וכמו השם "חדווה" בעברית (רשב"ם וראב"ע).
בילקוט שמעוני מביא:
משורש י-ח-ד, שהתגייר וקיבל עליו את האמונה בייחוד ה'.
או משורש י-ה-ד, שהתייהד (אגב, זה כבר פועל תנייני, גזור שם. המילה "יהודי" במקורה מ"הפעם אודה את ה'" - שורש י/ו-ד-י/ה). כאן יש שימוש בחילופי אותיות ממוצא לשון זהה (גרוניות).
או משורש ח-ד-ד, שהעביר חרב חדה על בשרו, כלומר: שמל את עצמו.
ויש מפרשים שנעשה בשרו חידודין חידודין. או משום שנרעד בבהלה על הנעשה לגויים, שהיה עדיין קשור אליהם (כלומר: זה לגנאי. כך דרשו חז"ל), או שהתרגש מאוד ומרוב שמחה נרעד וכמעט התעלף (כלומר: זה לשבחו. כך פירש אור החיים הקדוש).
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
