לקט מביאור אלשיך לתורה – פרשת יתרו

יח,ב: וַיִּקַּח, יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, אֶת-צִפֹּרָה: אלשיך: "מהראוי לא יאמר רק 'ויקח את צפורה', וידוע כי יתרו חותן משה היה? ... שלא על היות צפורה בִתוֹ כיוון, רק למה שהוא חותן משה ... חמיו מפני כבוד חתנו מביאהּ אליו בעצמו". יתרו לא רק מביא את צפורה כפעולה טכנית, אלא מודיע בזאת למשה שהוא מכבדו.

יח,ג: וְאֵת, שְׁנֵי בָנֶיהָ: מדוע 'בניה' ולא בניו'? אלשיך: "אולי לבו בל עִמהּ, כי טוב לו אחרת יקח לו מזרע ישראל? לזה אמר 'ואת שני בניה', כנודע כי הנה האישה מוצאת חן בעיני אישהּ על ידי בניה, וזהו אמרו 'בניה' ולא 'בניו'". אישה עם ילדים טובים = אישה טובה.

יח,כב-כו: , וְהָיָה כָּל-הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וְכָל-הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ-הֵם ... וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, בְּכָל-עֵת:  אֶת-הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל-מֹשֶׁה, וְכָל-הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפּוּטוּ הֵם: מה ההבדל בין הדבר הגדול והקטן, לבין הקשה והקטן? אלשיך: "הדבר הגדול ... שהפסדו רב ... הדבר הקטן – שהפסדו מועט ... אך בהגיע הדבר אל הפועל למדם משה האמת ... אין הפרש (בין הפסד גדול למועט, שהרי דין פרוטה כדין אלף ככר זהב), רק (יש הפרש משמעותי) בין קושי וחומר הדין לדבר הפשוט". לחומר הדין – נצרכו למשה, איש האלוהים.

יט,ג: כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: אלשיך: "למה חילק את ישראל לשניים, בית יעקב ובית ישראל, אם דבר שליחותו אל כולם הם דברים אחדים? ...בית יעקב הם קלי השלימות (שלא מקפידים כל כך במצוות), ובני ישראל הם שלומי אמוני ישראל (העם הנאמן לתורה) ... לאלו (בית יעקב) מדבר הדברים המצומצמים ובלשון חיבה ... אך לישראל השלמים – 'ותגיד', הגדה בהרחבת לשון, לבני ישראל". בכל זאת ה' מדבר אחרת לחלקי העם השונים, כדי שיבינו אותו בצורה נכונה.

כ,יד: וְכָל-הָעָם רֹאִים אֶת-הַקּוֹלֹת וְאֶת-הַלַּפִּידִם, וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר: מה משמעותראיית הקולות והלפידים וקול השופר? אלשיך: "היו הולכים ונכנסים בראיית ובשמיעת דקות הקול בלי מסך ,,, עוצם הרוחניות, והוא בשמעם 'אנוכי' ו'לא יהיה לך' ... שממנו (מן הקולות) מתפשט ויוצא קֵרון אור, נמשל ללפיד אש שממנו יוצא ברק". בפשטות, הקולות הביאו את קֵרון פניו של משה, וגרמו בכך לקולות להיראות. כמו-כן, ראייה קלה משמיעה כאשר היא מלווה ברוחניות, אז מסכי הגשמיות נעלמים.

כ,י-יא: עַל-כֵּן, בֵּרַךְ יְהוָה אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת--וַיְקַדְּשֵׁהוּ. כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ--לְמַעַן, יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ: מדוע הסמיכות בין מצוות השבת לכיבוד הורים? אלשיך: "אם היה כל ענייניך טוב העולם הזה, לא היה לך לכבד אביך ואמך, כי הנה הֵצֵרו לך, שהביאוך מהעולם העליון אל עולם ההפסד הלז, אך אחר שהודעתיךשתדמה לקונך על ידי השבת, ושתדבק בו בעשותך עיקר מהעולם העליון ... אם כן ראוי וחיוב הוא לך (ש)תכבד את אביך ואת אמך, לא בבחינת העולם הזה, רק 'למען יאריכון ימיך ... כי בהביאם אותך אל העולם הזה – תקנה חיי עולם הבא". ירידה לעולם הזה – צורך עלייה לעולם הבא. מעניין.

שבת שלום (מוקדמת, עקב חופשה), שבת של כבוד הדדי, גידול ילדים באהבה, עשיית דין אמת, הרחבת דברים לנאמני התורה, הבנת דברי רוחניות ושמרת שבת כמטרה נעלה, אורן.