chiddush logo

עיונים לשוניים - פרשת ויגש: כ' הדימיון: כי כמוך כפרעה, ולאביו שלח כזאת

נכתב על ידי איתיאל, 31/12/2019

בדרך כלל כ' הדמיון משמעותה או: בערך, בקירוב או השוואה.


בתחילת הפרשה:
"וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה".

המפרשים מסבירים שיהודה התכוון לעמוד על נקודת דמיון בין יוסף לפרעה:

א. יהודה מכבד את יוסף כמו מלך, למרות הדברים הקשים שיטיח בו (רש"י).
ב. יהודה מדבר בפניו במורא כבפני מלך (רמב"ן, רשב"ם).
ג. יהודה מאשים את יוסף במידה מגונה כמו פרעה: מה פרעה גוזר ואינו מקיים, אף אתה כן. מה פרעה חמד את שרה מפני יופייה, אף אתה חומד את בנימין מפני יופיו (רש"י מהמדרש, דעת זקנים).
ד. יהודה מאיים על יוסף שיעשה לו כמו לפרעה: אהרוג אותך ואת אדונך. סופך ללקות עליו בצרעת כמו שלקה פרעה על שלקח את שרה (רש"י).

יש לשים לב שיש כאן כ' כפולה: כמוך כפרעה (דהיינו: אתה כמו פרעה, ופרעה כמוך). לכן יש עדיפות לפירושים האחרונים למרות ריחוקם מהפשט, כי הם משווים לא רק בין יוסף לפרעה, אלא גם פרעה ליוסף.

*

בהמשך הפרשה נאמר:
 "וּלְאָבִיו שָׁלַח כְּזֹאת עֲשָׂרָה חֲמֹרִים נֹשְׂאִים מִטּוּב מִצְרָיִם וְעֶשֶׂר אֲתֹנֹת נֹשְׂאֹת בָּר וָלֶחֶם וּמָזוֹן לְאָבִיו לַדָּרֶךְ".

מדוע יש כ' במילה "כזאת"?
רש"י כותב: כחשבון הזה. ומהו החשבון עשרה חמורים וגו'.
מה מתכוון רש"י?

הרש"ל (פירושו מועתק כאן בתוך פירוש רש"י המודפס בחומשים) מפרש שכוונת רש"י היא שזו כ' הדמיון. 
כלומר: יוסף לא שלח חמורים ואתונות כלל. הוא שלח משא במשקל הנישא ע"י 10 חמורים ואתונות. מסתבר ששלחו בעגלות הרתומות לסוסים או לגמלים, בהמות משא מלכותיות (במיוחד שסוסי מצרים נודעו לתהילה), בניגוד לחמורים ואתונות, הנחשבים כבהמת רכיבה זולה של המוני העם. 
כך נראה שגם הרמב"ן הבין ברש"י, ודחה את פירושו: "ואיננו נכון שירמוז על החשבון".

המהר"ל מפראג (גור אריה) הבין ברש"י שכוונתו שלעתים כ' אינה משמשת לדמיון, אלא למניין. 
כך מצאנו גם במלחמת העי הראשונה, שם נאמר שנהרגו מישראל "כשלושים ושישה איש". אילו היה מדובר במספר עשרוני שלם, היה ניתן להבין שמדובר במספר מעוגל ומקורב. אך המספר 36 הוא מספר מדויק, ולא ברור מהו הקירוב (אמנם הוא מספר שלם בכפולות של תריסרים, אך לא מצאנו בתנ"ך שימוש בשיטה תריסרית).

יש להעיר מדברי חז"ל בנושא, שדרשו כאן כ' הדמיון: "ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש" - ותניא שלשים וששה ממש, דברי ר' יהודה. אמר לו ר' נחמיה: וכי שלשים וששה היו?! והלא לא נאמר אלא כשלשים וששה איש! אלא זה יאיר בן מנשה ששקול כנגד רובה של סנהדרין (שהם 70)" (סנהדרין מד.).

בכל אופן, מדוע יש צורך בכ' המניין, ומה חסר היה הכתוב אילו נאמר רק "ולאביו שלח זאת"?

מבאר המהר"ל שהכתוב בא להדגיש: הוא שלח בדיוק מניין זה, שמכוון לרמז ליעקב.
נשלחים בדיוק עשר חמורים, כדי לרמז על אחי יוסף שהשתתפו במכירה (לכן אינו נותן עוד חמור ביד בנימין, כיוון שלא היה שותף למכירה). יוסף רוצה לבטא שאינו מקפיד עליהם, אלא מאמין שהמעשה שלהם היה מאת ה', כדי שירדו למצרים ויתפרנסו בזמן הרעב (בר ולחם), וכדי לקיים את גזירת ברית בין הבתרים, שבסופו יצאו ממצרים ברכוש גדול נושאים על חמוריהם מכל טוב מצרים.

אכן, גם ביציאת מצרים ישנה תשומת לב מיוחדת לחמורים שעליהם נישא טוב מצרים, עד שנצטווינו לפדות כל פטר חמור.

הרמב"ן מבאר שיש לעתים תופעה של כ' יתירה. 
הוא מביא ראיה מדברי אשת פוטיפר שאמרה "כדברים האלה עשה לי עבדך".
שוב, גם כאן חז"ל פירשו שהכ"ף מכוונת לדמיון, כדבריהם (המובאים ברש"י):  "בשעת תשמיש אמרה לו כן. וזהו שאמרה: כדברים האלה עשה לי עבדך - ענייני תשמיש כאלה". 

גם שם נחלק הרמב"ן, והשיג על פירוש זה, שהרי פוטיפר עצמו היה סריס, וגם אשת פוטיפר טענה שיוסף בא לקרב אליה והיא הבריחה אותו בצעקתה, ולא טענה שיוסף אנס אותה. 
עוד הביא הרמב"ן פסוקים רבים בלשון דומה עם כ' הדמיון לחינם: רבקה אומרת על אליעזר: "כדברים האלה אמר לי", אהרון אומר על פטירת בניו "ותקראנה אותי כאלה".

שאר המפרשים (ראב"ע, ספורנו, רשב"ם, רמב"ן בפירוש נוסף, אוה"ח) מסבירים שמדובר בכ' הדמיון להשוות את השליחה ליעקב עם המתנות לשאר האחים. לפי זה המילה "כזאת" אינה מקדימה לחמורים, אלא נסובה על הפסוק הקודם:
"כפי שנתן חליפות וצידה לאחים ולבנימין, כך שלח לאביו, (ועוד שלח) עשרה חמורים נושאים מטוב מצרים וכו'".

אך מהטעמים נראה שמחבר בין "כזאת" לחמורים כחלק תחבירי אחד: "וּלְאָבִ֞יו שָׁלַ֤ח כְּזֹאת֙ עֲשָׂרָ֣ה חֲמֹרִ֔ים נֹשְׂאִ֖ים מִטּ֣וּב מִצְרָ֑יִם" - ששׂם מפסיק קטן (פשטא) על "כזאת" ומפסיק חזק ממנו (זקף) על "חמורים", ואילו לפירושנו היה צריך להיות מפסיק חזק יותר על "כזאת", להפריד בינו לבין החמורים.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע