chiddush logo

לקט מביאור אלשיך לתורה – פרשת מקץ

נכתב על ידי אורן מס, 27/12/2019

 

לקט מביאור אלשיך לתורה – פרשת מקץ

 

מא,ט: אֶת-חֲטָאַי, אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם: מדוע 'חטאַי' ולא 'חטאִי'? אלשיך: "מה שחטאתי ליוסף שלא הזכרתיו עד הנה, ומה שחטאתי לך שלא מיהרתי להגיד לך עד עתה". הגיוני.

 

מא,לג: וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה, אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם: אלשיך: "היועץ למלך נתנוהו? רק ישמע חלום לפתור אותו. ומי הכניסו חומר 'ירא פרעה'? ... לעצמו היה דורש כי גם הוא בכלל הפתרון כמדובר ... לומר אשר ראה פרעה שהיה עומד על שפת היאור ... כי אשר היה על היאור ומהיאור שתחתיו יוצאת התבואה, היא השָׂבע, הוא כי אשר לא ישתרר עליו זולתך, שאתה בלבד עומד עליו, ממנו יוצאות שבע שני השבע". 'ירא' – כפשוטו 'יראה', זה חלק מהחלום לראות זאת שהתבואה יוצאת מתחת רגליו של פרעה.

 

מא,לח-לט: הֲנִמְצָא כָזֶה--אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ ... אֵין-נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ: אלשיך: "מי הגיד לו שלא יהיה נבון וחכם כמוהו, יודיע ה' לו גם הוא, דומה לכל זאת? ... כי בזה לא יוכלו לומר כי כן בחכמי מצרים, כי הלא אם כן, למה לא פתרו חלום פרעה? ... 'אחרי הודיע אלוהים אותך את כל זאת', שהוא מהיות רוח אלוהים בך, אין נבון וחכם כמוך'". הבנה פשוטה של המצב, ה' הודיע רק לך – רק אתה חכם ונבון.

 

מב,ב: רְדוּ-שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ-לָנוּ מִשָּׁם, וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת: אלשייך: " מי לא יידע שאם יחיו – לא ימותו? ... 'רדו שמה' – עם היות מקום גלות, 'ונחיה' שם, ולא נמות פה ברעב". יש מצב רע (גלות) ויש רע יותר (מוות ברעב), לכן נחיה בגלות – עדיף על מוות בארץ. תפיסה מציאותית מעניינת, לא כל כך אמונית.

 

מב,ז-ח: וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת-אֶחָיו, וַיַּכִּרֵם; וַיִּתְנַכֵּר ... וַיַּכֵּר יוֹסֵף, אֶת-אֶחָיו; וְהֵם, לֹא הִכִּרֻהוּ: מדוע הכתוב מספר פעמיים 'ויכר יוסף את אחיו? אלשייך: "הוא הכירם מיד בראותו אותם אך חשש פן יכירוהו גם הם, על כן 'ויתנכר עליהם', לבל יתנו את לבם כי יוסף הוא, אך עדיין לגמור ההכרה רצה לשאול מאין באו ... אולי על ידי כן יתנו לב שמא קרוב הוא אליהם". משמע מדברי האלשייך שיוסף לא היה בטוח במאת האחוזים שהם אחיו, ומצד שני כן נתן להם פתח להבין שהוא יוסף, כדי לחנכם לאחוות אחים.

 

מד,יא-יב: וַיִּפְתְּחוּ, אִישׁ אַמְתַּחְתּוֹ. וַיְחַפֵּשׂ--בַּגָּדוֹל הֵחֵל, וּבַקָּטֹן כִּלָּה: כיצד לא שמו לב שבאמתחותיהם הושב הכסף (וְשִׂים כֶּסֶף-אִישׁ, בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ ; פסוק א') ויכלו לחשוד שגם הגביע 'הושתל' אצלם כמו הכסף? אלשייך: "זאת הייתה חכמת האיש, שלא הניחם רק להוריד ולפתוח איש אמתחתו, לא לחפש, פן ימצאו הכסף, כי אם 'ויחפש' – הוא בידו והמה לא ידעו, והוא גילה הגביע בלבד". תרגיל נוסף של יוסף, שהאחים לא שמו אליו.

 

שבת שלום, שבת חנוכה וראש חודש לדברים הטובים (טבת) שיבואו עלינו, שבת של זריזות, חכמה, שבע בארצנו, הכרת הטוב ותשומת לב, שבת ראשונה ללא קדיש על אימא ז"ל הכ"מ, והנאה מספרה בעברית, אורן.

להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
חולק? מסכים? יש לך מה להוסיף? חווה דעתך על החידוש!
דיונים - תשובות ותגובות (0)
טרם נערך דיון סביב חידוש זה
ציורים לפרשת שבוע