"וְהָיָה, אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹקֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל מִצְוֹתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם וּנְתָנְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ, עֶלְיוֹן, עַל כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה, וְהִשִּׂיגֻךָ. כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל  ה' אֱלֹקֶיךָ"

(דברים כח, א-ב)

אדם צעיר לאחר חתונתו יצא פעם לשוק, כדי לתור אחר עסק או מסחר כלשהו. הוא ראה חנווני מוכר אגוזים במחיר ארבעה זהובים לליטרה.

עמד אותו צעיר והרהר: הרי מחצית ממשקל האגוזים אינה אלא קליפות, נמצא שהקונה משלם בעד חצי ליטרה קליפות סך של שני זהובים. אם כן, הרי כדאי לאסוף מן האשפתות את כל קליפות האגוז ולמכרן במחיר ארבעה זהובים לליטרה. תשלום זה יהיה עבורי רווח נקי, שכן הקליפות לא תעלינה לי אף פרוטה.

אמר ועשה. הוא אסף מלאי גדול של קליפות אגוז ועמד בשוק למכור אותן. עד מהרה נקהלו סביבו הרבה עוברים ושבים והם צחקו בפה מלא על אותו צעיר המנסה להיות סוחר.

הסבירו לו האנשים: עבור התוך של האגוז, עבור הפרי, קונים גם את קליפתו, אבל מי פתי ויקנה קליפות בלבד?

על פי משל זה ניתן להבין את הפסוק בדברי הנביא ישעיה (מג, כא-כב): "עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי, תְּהִילָּתִי יְסַפֵּרוּ. וְלֹא אֹותִי קָרָאתָ, יַעֲקֹב". הנביא טוען בשם ה': "עַם זוּ יָצַרְתִּי" – בראתי את עם ישראל על כל צרכיו הגופניים, אך ורק למען התכלית האחת: כדי ש"תְּהִילָּתִי יְסַפֵּרוּ" - שהיא מטרת הבריאה.

כל החומריות שברא הקב"ה אינה אלא אמצעי להשגת המטרה הרוחנית. והנה לבסוף: "וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ, יַעֲקֹב" - נשארת עם עולם החומר בלבד, ומה תועיל קליפה ללא תוך, ללא הפרי עצמו?

בספר בראשית (ב, ז) מתוארת יצירת האדם: "וַיִּיצֶר ה' אֱלֹקִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה".

"עָפָר מִן הָאֲדָמָה" – מייצג את הנפש הבהמית והחומרית שבאדם.

"וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים" – מייצג את החלק הרוחני שבאדם.

במלחמה הגדולה הזאת שבין הנפש הבהמית לבין החלק הרוחני שבנו, היה חשוב לרבי נחמן ללמד את תלמידיו שלא ייתנו לעולם להטעות אותם (שיחות הר"ן, סימן נא): "העולם הזה אינו כלום, רק למשוך אל התכלית הנצחי... כי העולם הזה מטעה אותנו לגמרי. שמראה אל האדם כאילו הוא מרוויח בכל פעם ובסוף אינו כלום... את זה תקבלו מאתי שלא להניח עצמו להעולם להטעות. שלא יטעה אותו העולם, כי לא נמצא אחד שיהיה לו קץ וסוף טוב מן העולם".

כך גם אומרת לנו פרשת השבוע, אם נדע את מטרתנו כעם ה', ונדע להבחין בין הקליפה לבין הפרי, דהיינו, לתת עדיפות לרוחניות על פני החומריות – "אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹקֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל מִצְוֹתָיו", אזי ממשיך הפסוק – "וּנְתָנְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ, עֶלְיוֹן, עַל כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה".

הרב זאב גרינולד שליט"א - מהספר: "אוצר המשלים על התורה"