אני שמח לבשר על הביאור הבא לתורה, ההולך ומתגבש אצלי לקראת שנת תש"פ, הבאה עלינו לטובה, בשם "והגית בו".

שם הביאור נבחר על פי הפסוק בספר יהושע א,ח: לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ .להבנתי, חובה עלינו להגות בתורה, כלומר לנסות להבין ממנה מהם הרעיונות הנכונים, לחשוב מחשבות ולהסיק מסקנות לחיים ועל החיים, וזאת תוך שימוש בהיגיון של כל אחד מאתנו, היגיון שניתן לנו בצלם אלוהים שבו נבראנו.

הנה טעימה קלה מהביאור החדש לתורה:

א,ה: וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם: קריאת שם מבטאת בעלות ומעורבות מלאה ובלתי חוזרת בגורם שנקרא בשם. כך קריאת שם של הורים לילדם מבטאת בעלות ומעורבות מלאה בילד. קריאת שם חלה על מרכיבי הבריאה (כגון אור וחושך, שמים, ארץ וים), על חיות ועל בני אדם. בפרשת בראשית לבדה הפועל 'קרא' מופיע 18 פעמים, מתוכם 17 פעמים במשמעות של קריאת שם המבטאת בעלות ומעורבות.

א,ט: יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד, וְתֵרָאֶה, הַיַּבָּשָׁה: לעתים יש צורך להסיר או להסיט דבר אחד כדי לראות את הדבר האחר. ה' גרם למים להיקוות למקום אחד, כך שהיבשה נחשפה. אילולא היו המים ניקווים, לא הייתה היבשה נראית.

א,טז: אֶת-שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים: אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל, לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, וְאֵת הַכּוֹכָבִים: גדול הוא מושג יחסי, ביחס למשהו קטן ממנו. המאור הקטן (הירח) גם הוא מכונה 'גדול' ('שני המאורות הגדולים'), כי ביחס לכוכבים וליתר הגורמים בלילה – הוא נראה הגדול מכולם. אפשר גם להבין שהשמש והירח נראים מכדור הארץ בערך בגודל שווה, ושניהם נראים מכאן גדולים מיתר גורמי השמים.