גילוי אור תורה מתוך הסתר שמו של משה
גילוי אור תורה מתוך
הסתר שמו של משה[1]
העלאת אור התורה בתחילת פרשתנו, בוקע מתוך
הסתר זהרו של רעיא מהימנא, משה רבינו ע"ה, ששמו אינו מוזכר בפרשה,
כדבריו של בעה"ט בתחילתה. אולם ראשית 'נדרוש סמוכים' לסיומה של פרשת
תרומה. כתב בצרור המור לרבי אברהם סבע שאחר בפרשת תרומה צוה בכלי
המשכן-מקדש בראשונה על הארון, לפי שהוא התכלית המרמז על התורה שהיא
נקראת אור, כן לאחר שפירט כל הכלים חזר למנורה ולשמן הניתן בתוכה, שגם
הוא מרמז לאור התורה, ועפ"י דברי שיר השירים רבה (א' כ"א)
ריח שמניך, לשון רבים שני חלקי התורה רמוזים בלשון רבים, תושב"כ
ותושבע"פ, ומתוך החיבור והדבקות בתורה, יזכו לאור באור פני מלך חיים.
ומה נאה להביא בענין זה דבריו של הנצי"ב
בתחילת פרשתנו שמאריך ומרחיב בענין חילוק עבודת תורתם של משה ואהרן והם נלמדים
בהקבלה לארון ולמנורה. הארון בא ללמד כח קבלת התורה זו שנמסרה בכתב, וגם זו
שנמסרה בקבלה בע"פ, ובנוסף לכך המנורה שנכללו בה שבע החכמות ממנה יסוד
'כח הפלפול והחידוש שיהא אדם יכול לחדש מעצמו דבר הלכה שאינה מקובלת'
דהיינו שלא נמסרה בקבלה. ומכאן מלמדנו הנצי"ב משמעות הביטוי כפתור
ופרח, הנאמר על דבר חדוש פלאי ונאה, בביאור דברי ר' טרפון (בראשית רבה צ"א
ט') בשעה שהיה שומע דבר מתוקן היה אומר כפתור ופרח, ומבאר הנצי"ב: '...שמה
שתלמיד ותיק מחדש דבר טוב הוא ע"י כח שנרמז בכפתור ופרח של המנורה'.
[1] הכנת
והלימוד לקיים מצות בוראי יתברך, ולעילוי נשמת הורי, אמי מורתי חוה בת ר' יהודה
הכ"מ, ואבי מורי ר' מנחם אהרן ב"ר טוביה.
נכתב לגיליון וכל בניך מבית ארגון וכל
בניך תל ציון יע"א.
[2] שפת
אמת (תצוה שנת תרל"ה): במדרש נר מצוה כו' נרי
בידך כו' נר ה' נשמת אדם כו'. פי' נר ה' כי השגחתו ית' בתחתונים הוא על ידי נשמת בני
ישראל. וכפי עבודת בני ישראל ממשיכין השגחת השי"ת והארת פניו בעולם. ויש ב'
מיני חושך. א' ע"י היצה"ר וסט"א שהוא חושך ממש וע"י המצות מבטל
זה החושך. וז"ש כאילו מדליק נר לפני הקדוש ברוך הוא, פי' שמכין מקום לחול
שם כבוד מלכותו ית'. ועי"ז מחיה נפשו שנק' נר כו'. [והחושך השני] פירוש שגם
אור העליון נקרא אצלינו חושך כמ"ש בספרים [ראה פרי עץ חיים שער
הקרי"ש פרק א', לקוטי תורה (חב"ד) שיר השירים דף ד' ע"ב
ד"ה והנה ככל, משנת חסידים לרב עמנואל חי ריקי מסכת תפילת הבריאה
פ"א ז' ח'] שהוא גבוה מהשגתינו. לכן נקרא חושך. וכפי מה שהאדם מאיר בחושך
הגשמי ע"י נרות המצות, כמו כן זוכה להמשיך אור על נשמתו ונפשו מאור העליון כנ"ל.
ופי' ואתה תצוה כו'. שיכניס המצוה בנפשות
בנ"י שיהיו הם עצמם המצות. כי באמת רמ"ח איברים מיוחדים להמצות. ובגמרא
ועשיתם אותם ב' פירושים. א' כי מי שמקיים מצוה מעלה עליו הקדוש ברוך הוא כאלו עשאה.
ב' כאלו עשה עצמו. ע"ש בסנהדרין פרק חלק [צ"ט ע"ב, כל מלמד בן
חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו. וכן ויקרא רבה ל"ה ז': ושמרתם את
דברי הברית הזאת ועשיתם אתם (דברים כ"ט ח') אמר רבי חנינא בר פפי, אמר להם אם
שמרתם את התורה הריני מעלה עליכם כאילו עשיתם עצמכם.] וב' הפירושים הם אחד כי תיקון האדם הוא ע"י
המצות שצריך להיות מיוחד להשי"ת, שהוא משולח בעולם רק לעשות רצון בוראו, ונמצא
הוא עצמו המצוה. וכן פי' אשר קדשנו במצותיו וצונו כנ"ל.
עריכת דברי השפת אמת והוספת
מ"מ עפ"י מהדורת בני בינה ירושלים.