לשון הרע ושמירה על הפרטיות בבית הספר
"המעיל
היה מכפר על לשון הרע" (ערכין טו)
יעקב הביט בשעונו בפעם
השלישית בדקה האחרונה. יעקב ידע שכל זה לא יעזור לו. מראש היה צריך לקחת בחשבון את
זמן ההמתנה שתמיד ארוך מהרגיל. בליבו החל לבעבע כעס על ההורים המאריכים יותר מעשר
הדקות שהוקצבו להם מראש. בעוד הכעס עולה בו, נזכר פתאום שגם הוא האריך שנה שעברה
עם הרב כהן, ואף אחד לא כעס עליו כשיצא וגילה למבוכתו ארבעה אנשים מחכים לו.
"טוב, באמת שאין סיבה לכעוס" הרהר בינו לבין עצמו והתיישב שוב לחכות
בנחת.
כשנכנס, חייך אליו הרב לוי והזמינו לשבת. הרב הראה לו את
ציוניו של יוני, אך יעקב לא היה מרוצה. הרב לוי הבחין בעווית שבפניו ושאלו
"מה דעתך?"
"האמת, שדעתי אינה נוחה מציונו בגמרא. באופן כללי יוני
מתוסכל מאד משיעורי גמרא ונראה שקשה לו מאד במקצוע זה. האם ייתכן שהדבר נובע מצורת
הלימוד השונה בישיבה התיכונית לעומת צורת הלימוד בחטיבת הביניים?" שאל האב
"ייתכן" אמר המורה באיטיות.
"האם תוכל להראות לי את ציוניו של חבריו שהגיעו איתו
מחטיבת הביניים כדי שנוכל לראות האם הדבר קשור למקום הלימוד הקודם?" שאל-
ביקש האב.
הרב לוי היסס, אך לאחר מחשבה נוספת ענה "אין
בעיה" והחל לומר ליעקב את ציוניו של הילדים שהגיעו יחד עם יוני.
"לא, לא" קטע האב את דבריו של המחנך.
"ברצוני לראות כמה קיבל כל ילד. שהרי לא תוכל להשוות את יוני שלי לאריה
גלופשטיין לדוגמא. אריה הוא הרי גאון ואין מה להשוות אותו ליוני. אך אם אדע כמה
קיבלו דוד וחיים ודני אוכל לדעת היכן עומדת בעייתו של יוני.."
בהתחלה הרב לוי רצה לומר שהדברים לא בהכרח קשורים, יעקב
התעקש שזה חשוב לו לטובת בנו. כעת עומדת בפניו התלבטות. האם עליו להראות ליעקב את
ציוניהם של חבריו של יוני, יחד עם שמותיהם? או שמא אסור לו לעשות כך ואין ביכולתו
להיענות לבקשת האב?
תשובת הגאון הרב משה שטרנבוך שליט"א:
אם מתעקש האב שלא מספיק לו לראות את הציונים של שאר הכיתה
בלי לראות את השמות, ויעזור לו הדבר לראות את שמות התלמידים בדף הציונים, מותר
להראות לו בתנאי שברור לו שיש בזה תועלת לאב. וכן שברור לו שהאב הוא אדם השומר פיו
ולשונו שלא יספר לאחרים, וכן שיזהר שלא יצא מכך נזק לשאר התלמידים.
תשובת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א : אסור למורה לעשות
כן. לגלות את המידע האישי של האדם יש בזה איסור לשון הרע. אם האבא משוכנע שהדבר
יהיה לתועלת התלמיד אז שיגש ויבקש רשות. מתחת לגיל בר מצווה שיבקש רשות מההורים.
מעל גיל בר מצווה שיבקש רשות מהתלמידים. (ומעל גיל בר מצווה ראוי שיבקש גם מההורים
של התלמידים. מכיוון שהם אלו שמממנים את הלימודים, ועוד שההורים מבינים יותר את
ההשלכות). [i]
וכן דעת הגאון הרב יעקב מאיר שטרן שליט"א שהדבר
פשוט שאסור.
לסיכום: לדעת הרב משה שטרנבוך מותר בתנאי שהאבא לא יגלה
לאף אחד, ולדעת הרב אריאל והרב שטרן אסור בלא בקשת רשות.
[i] אפילו אם זה לתועלת כדברי האבא, אין היתר לומר לשון הרע על
אחר. אין זה דומה למה שמבואר בספר חפץ חיים שמותר להזהיר שותף בעסק או בשידוך אם
השני רמאי וכדומה. שם מדובר להציל את מי שעלול להינזק, ואנו מצווים להציל אותו
מדין "לא תעמוד על דם רעך",.ואילו כאן לא מדובר
להציל מישהו.
