לקט מביאור אי"ם – "תורה ככתבה" לפרשת תרומה

כה, ב: ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו: ש: מדוע דווקא 'ויקחו' ולא 'ויתנו'? ת: הציווי על לקיחת התרומה מיועד לבני ישראל כדי שימנו אנשים שתפקידם יהיה לאסוף (לקחת) את התרומות.

כו, ז: עשתי עשרה יריעות: ש: מדוע דווקא 'עשתי עשרה' ולא 'אחת-עשרה' (שהרי התורה מציינת כמה פעמים בלשון זכר "אחד-עשר", כגון בראשית לב, כג; לז, ט; דברים א, ב)? ת: יש קדושה מסוימת במספר שאחרי עשר, שהוא שלם וקדוש, עוד מעשרת הדברים אשר על הלוחות. בגלל ש'לוחות הברית' ניכר בצורה דקדוקית לשון נקבה, קדושה זאת קיימת רק בלשון נקבה ('לוחות' הם לשון זכר, ומכאן אולי הבלבול בלשון הדיבור בין "עשרת הדברים" ל"עשר הדברות"). המילה 'עשתי' המורכבת מהאות עין והמילה 'שתי', מבטאת 'עין מתוך שתיים', כלומר אחת מתוך שתי עיניים, כלומר אחת.