יש בפרק מספר קשיים:

א.      לפי התאריך בפסוק א' יוצא שהנבואה נאמרה בראשית ממלכת יהויקים. אך היא מתייחסת לנבוכדנאצר שעוד לא מלך. אמנם אפשר שהנבואה עתידית, אך מלשונה נראה שנבוכדנאצר הוא כבר עובדה מוכרת בעולם.

ב.      בפסוקים הבאים מתבקש ירמיהו לשלוח את המוסרות ביד ה"דיפלומטים" הזרים של העמים הסובבים שבאים לפני צדקיהו. בתקופה זו צדקיהו עדיין לא מלך!

ג.       ניתן לבאר שהנבואה כוללת שני חלקים. חלק ראשון מראשית ממלכת יהויקים, בה נצטווה ירמיהו לקחת על עצמו מוסרות ומוטות, ונבואה ממשיכה – בימי צדקיהו – לשלוח אותם בידי הדיפלומטים. אך זה דוחק. בפרט שלפי זה יוצא שירמיהו עשה מעשה בולט ותיאטרלי מאוד של נשיאת עול כבהמה במשך יותר מעשר שנים! תמוה גם שה' יצווה מעשה קשה כזה.

נראה להציע:

פסוק א' אינו תיארוך של הנבואה בפרק, אלא הוא חותם את הפרק הקודם (שאכן מתוארך בראשיתו לראשית ממלכת יהויקים).

נבואת המוטות נאמרה בימי צדקיהו, וכל אורך המעשה אינו יותר מכמה ימים: ירמיהו מכין ונושא מוסרות ומוטות. הוא מוצא את הדיפלומטים הזרים ונותן אותם בידיהם, תוך שהוא מכריז את נבואתו. באותו הרגע ניגש אליו נביא השקר חנני ושובר מעליו את המוטות, באמירה: ככה ישבור ה' את עול מלך בבל. ירמיהו מתעמת עם נבואת השקר.

אלא שנשאלת השאלה: מדוע חוזרים ומתארכים את הנבואה שבפרק הקודם?

אני מציע שבפסוק זה נעשה הקישור בין הפרקים. בפרק הקודם ישנו ערעור על סמכות הנביא. ירמיהו מוכיחם על שאינם שומעים לנביאים, והעם דנים עם להוציאו להורג. לולי התערבות הפקידות הבכירה – אחיקם בן שפן – היה ירמיהו מוצא להורג.

בפרק זה מערער נביא השקר על נבואת ירמיהו ושם את דבריו ללעג.

הפסוק המקשר הוא פסוק א', הבא לומר: מאז ומעולם ערערו על דברי הנביא. כה היה בראשית ממלכת יהויקים – יחסית בתקופה מוקדמת של נבואתו, ועד לימי צדקיהו. הדבר מדגיש את תוקף התוכחה החוזרת ונשנית אצל ירמיהו על כך שהעם לא שומע לה' ולנביאים ששלח להחזירו למוטב, ולכן אין לה' ברירה אלא להגלותם.