חשיבותה הכלכלית של שנת שמיטה
נכתב על ידי ilan sendowski, 14/5/2016
שנת השמיטה היא שנת מנוחה ושבתון לאדמה.
האבות היו רועי צאן נודדים, ובני ישראל רק הכירו את עבודת החקלאות בדלתה של הנילוס במצרים. אלוהים כבר הדריך את יעקב בגנטיקה, איך להרביע כבשים ועיזים בעלי תכונות מסוימות. לאלוהים היה מאוד חשוב שבני ישראל ילמדו לעבד את אדמתם בכנען ויצליחו בעבודתם. אם בני ישראל יכשלו כחקלאים בכנען, ברכת אלוהים לאברהם, יצחק ויעקב תאבד את ערכה, והקשר לאדמה ינותק.
שנת השמיטה נועדה להדריך את בני ישראל ולהביא להם ברכה.
מה התועלת של שנת שמיטה?
1. מנוחה לאדמה כדי להביא יבולים טובים יותר בשנים הבאות.
2. זיבול שדות. בשנת השמיטה הרועים היו רשאים להביא את הצאן לשדות ולאכל את הצמחים, שגדלו מעצמם, וכך הצאן זיבל את השדות. בעלי הצאן שילמו לבעלי השדות וכך היתה הכנסה לכולם.
3. פגיעה במזיקים. בשדות יש מזיקים כגון עכברים, ציפורים, חרקים ושאר נגיפים. בשנת השמיטה המזיקים נכחדו כי לא היה יבול לאכול.
3. עבודות ציבוריות. שנת השמיטה לא היתה שנת בטלה. בשנת השמיטה החקלאים לא עבדו בשדות אולם כל העם ביחד עבד בבנית: גשרים, חומות, סכרים, נמלים, ערים, כבישים, אמת מים, מנהרות, ממגורות וכדומה. בצורה זו רמת החיים של יושבי הארץ השתפרה מאוד.
4. חיסכון. כיוון שהיה ידוע שחובה להכין אוכל לשנת השמיטה, בני ישראל למדו את ערך החסכון, כפי שיוסף הכין את מצרים לרעב, והקימו ממגורות ופתחו שיטות לשמירה ואיכסון התבואה. הידע הזה שרת אותם במסחר.
5. עידוד מחקר. כדי להצליח לעבור את שנת השמיטה, בני ישראל עסקו בשיפור התבואה והגדלת היבול. כל זה הביא ליבולים גדולים יותר בשנים הרגילות והעלה את ההכנסה של בני ישראל.
6. שיתוף פעולה בין חקלאים ורועים. שיתוף פעולה זה המפתח להצלחה בעבודת השדה ובכל עבודה שהיא.
שלוש פעמים אלוהים הדגים את ערך שיתוף הפעולה: כאשר קין היה חקלאי והבל רועה צאן, ועשו היה איש שדה ויעקב רועה. אולם בשני המקרים הללו במקום הצלחה הסיפור נגמר בקנאה וניתוק. לאומתם יצחק היה גם חקלאי וגם רועה צאן, ולכן היו לו יבולים של "מאה שערים" (בראשית כו יב).
ניתן לראות שהיו מספר רב של תוצאות חיוביות לשנת השמיטה, שהעשירו את בני ישראל והפכו את ארץ ישראל לארץ זבת חלב ודבש.
אילן סנדובסקי
מחבר הספרים:
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)