פנינים מביאור יצחק שמואל רג'יו (יש"ר) – לפרשת אמור
כא,א: לנפש לא יטמא בעמיו: מהי ה'נפש'? יש"ר: "נקרא הגוף
המת 'נפש' מטעם שביארנו, שנקראת נשמת האדם 'נפש' בעבור שהתחברה בגוף,
ועל ידו תפעל תחת השמש, ולפי שהגוף סיבת פעולותיה, שבהיותה חוץ לגוף אין לה עסק
בכל אשר תחת השמש, לכן גם בצאת הנשמה ממנה נקרא הגוף 'נפש'". למדתי שגוף
ונשמה ונפש תלויים זה בזה. אחד בלי השני – אינו מתפקד. מסר ליום העצמאות – רק באחדות
כוחות, נצליח לתפקד.
כב,לב: ונקדשתי בתוך בני ישראל: מדוע חשוב לה' להתקדש בתוך בני
ישראל? יש"ר: "אני רוצה להתקדש בתוך בני ישראל לעיני הגויים, שבראותם
שהם (בני ישראל) פורשים מתאוותיהם ונזורים מדרכי העמים בעבור חוקי ה', ואינן
מהרהרין אחריהן, אף על פי שטעמיהן נשגבים מדעתם, יתקדש שמו הגדול
בעולמם". למדתי, שחשוב גם איך נראים הדברים לגויים, ולא רק מה טוב ונכון לנו.
כג,כז: אך בעשור לחודש השביעי הזה: מדוע התורה מדגישה 'אך'?
יש"ר: "טעם מילת אך כמו אבל, כי אף על פי שכל המועדים האמורים למעלה
הם מקרא קודש, גם להרבות בהן בשמחה ובסעודה, הנה בעשור לחודש – יום הכיפורים
הוא, תקדשהו בכל דבר, חוץ משמחת מאכל ומשתה ושאר תענוגים, אלא 'ועיניתם את
נפשותיכם'". למדנו שגם יום הכיפורים הוא חג, למרות (=אך) שאין בו שמחת מאכל.
מעניין.