הפקת לקחים והסקת מסקנות – לפרשת נשא
הפקת לקחים והסקת מסקנות – לפרשת נשא
"מותר
לעשות טעויות, אסור לחזור עליהם פעם שניה". משפט חכם זה, ששמעתי מיהודי
יקר, ילדי מכירים בע"פ, שכן אני משנן אותו תדיר. בנוסח אחר, שמעתי לאחרונה
משפט דומה: 'בכל
תקלה חבוי שיעור – מי שלומד ממנו זוכה בכוח נוסף לעמוד בפני האתגרים הבאים'.
בחלקה
האחרון של פרשתנו, פרשת נשא, קוראים אנו אודות סיום הקמת המשכן: "וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת
הַמִּשְׁכָּן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת
הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם". ומה קורה עם סיום הקמתו?
"וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁי בֵּית אֲבֹתָם
הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת... וַיָּבִיאוּ אֶת
קָרְבָּנָם לִפְנֵי ה'...", הנשיאים מביאים את מתנותיהם.
דרכה של התורה לקצר, אולם באופן חריג כאן מאריכה התורה מאד בלשונה, ומקדישה 6
פסוקים לקרבנו של כל נשיא, על אף שקרבנותיהם היו שוים וזהים בדיוק. היה זה אירוע
מיוחד. במה ייחודו?
כותב
רש"י בשם המדרש: "אמר רבי נתן: מה ראו הנשיאים להתנדב כאן בתחילה,
ובמלאכת המשכן לא התנדבו תחילה? אלא כך אמרו הנשיאים: יתנדבו צבור מה שיתנדבו, ומה
שמחסרין אנו משלימין, כיון שראו שהשלימו צבור את הכל, שנאמר (שמות לו, ז)
'וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם', אמרו: מעתה מה לנו לעשות, הביאו את אבני השוהם
והמלואים לאפוד ולחשן, לכך התנדבו כאן תחילה".
בסוף
ספר שמות, בפרשת ויקהל קראנו אודות מתנות בני ישראל למשכן. רוח הנתינה וההתנדבות
יוצאת הדופן של בני ישראל בתקופת בניית המשכן מודגשת בפסוקים, כפי שכתוב: "וַיִּקְחוּ מִלִּפְנֵי
מֹשֶׁה אֵת כָּל הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הֵבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִמְלֶאכֶת
עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ לַעֲשׂת אֹתָהּ וְהֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד נְדָבָה
בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר... וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה
לֵּאמֹר מַרְבִּים הָעָם לְהָבִיא מִדֵּי הָעֲבֹדָה לַמְּלָאכָה אֲשֶׁר
צִוָּה ה' לַעֲשׂת אֹתָהּ. וַיְצַו מֹשֶׁה
וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה לֵאמֹר אִישׁ וְאִשָּׁה אַל יַעֲשׂוּ עוֹד
מְלָאכָה לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ וַיִּכָּלֵא הָעָם מֵהָבִיא. וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה
דַיָּם לְכָל הַמְּלָאכָה לַעֲשׂוֹת אֹתָהּ וְהוֹתֵר".
בהתלהבות
רבה ובנדיבות לב מיוחדת הקדישו בני ישראל את תרומותיהם, עד שנדרש היה לעצור את האיסוף.
על רקע רוח ההתנדבות המיוחדת שאפיינה
את בני ישראל, תכננו הנשיאים, במחשבה מקורית, לאפשר לציבור להתנדב ככל
שיחפוץ, מתוך מחשבה שישלימו את מה שיחסר. כוונה זו משקפת אחריות מנהיגותית, להבטיח
את השלמת המלאכה.
והתוצאה, כאמור היתה שפע חסר תקדים, כמות
התרומות שהובאה על ידי העם הייתה כה גדולה, עד שהחכמים העוסקים במלאכה אמרו למשה: מרבים העם להביא מדי העבדה למלאכה",
העם הביא הרבה מעבר
למה שנדרש. בשל כך, משה נאלץ לעצור את התרומות.
בפרשתנו תרומת הנשיאים נכתבה בתחילה.
הפעם שינו הנשיאים את תוכניותיהם, והביאו את תרומתם בתחילה, לפני
תרומות בני ישראל. מה הביא אותם לשינוי זה?
מחשבה והתבוננות. וכך מבאר רבי שמואל בורנשטיין
מסוכטשוב, בביאורו
'שם משמואל': "וכבר אמרנו ברמז הדברים שהנשיאים חשבו אולי תחסר הכוונה או
אהבה או יראה ישלימו הם, כידוע מענין צדיקי הדור שמעלין את עבודת בני ישראל
ותפילתם, וכיון שהשלימו ציבור את הכל מבלעדם הבינו שאין זו תכלית דרך הנרצה,
אלא שצריכין הם עוד לפתוח את הפתח שישראל מעצמם יעשו אח"כ עבודתם על צד
השלימות, ע"כ בחנוכה קיימו הנדרש מהם והם עשו החנוכה שהיא פתיחת ענין
העבודה במשכן שהרי הקריבו כל מיני קרבנות.
ובזה
יתיישב לי דקדוק שם 'נשיא'... שאין הפירוש נשיאת ראשם על זולתם, אלא שהם מנשאים
את ראש ישראל... וע"כ הבינו הנשיאים משמם מה שעליהם לעשות".
בגודל
חיבתם והכרתם את מעמדם המיוחד, לצד הבנה שטעות אינה כישלון בהכרח, אלא 'פתח להבנה עמוקה יותר' של
גורמי המעשה והעתיד שאפשר לתכנן טוב יותר.
תחילה, סברו הנשיאים שעליהם להשלים חוסרים
פוטנציאליים, בדומה לצדיקי הדור ה"משפרים" את תפילות ישראל. אולם, לאחר
התבוננות באיסוף התרומות, ובעיקר בתוצאות, שהכל כבר נתרם, הגיעו למסקנה שתכליתם
אינה למלא פערים, אלא לפתוח את הפתח שיאפשר לישראל לבצע את עבודתם באופן מושלם. ועל
כן הקריבו הנשיאים ראשונים את קרבנותיהם, וכך פתחו את ענין העבודה במשכן.
מכאן, שעלינו להתבונן במעשינו, וכשמזהים מעידה או כשלון, לעצור
ולהתבונן. לאחר בחינת הנפילה ומניעיה, לחשוב: מה ואיך עלי לעשות זאת טוב יותר. הפקת
לקחים והסקת מסקנות היא כלי שיכול לסייע לכל אחד לצמוח. הוא לוקח ירידה ומעלה להתחדשות
יזומה ובונה.
הכותב: הרב חגי ולוסקי – מרצה
ומחבר סדרת הספרים 'תורתך שאלתי' על התורה, רב המכר 'כי ישאלך' – על
הגדה של פסח, 'מה שאלתך' – על מגילת אסתר. לתגובות – [email protected]
מעוניינים לשדרג את שולחן שבת?
עלון 'חויה בשולחן שבת' לפרשת נשא יסייע לכם, בקישור
https://shaalti.co.il/?p=15127
רוצים דברי תורה ערוכים לסעודת שבת?
בגליון 'תורתך שאלתי' לפרשת נשא תמצאו, בקישור
https://shaalti.co.il/?p=15130
רוצה להיערך לשבת עם רעיונות ודברי תורה לפרשת נשא?
היכנסו לקישור https://did.li/nLemC
מעוניינים לרתום את
הילדים להכנות ולהיערכות לשולחן שבת?
חשוב לכם להיכנס לשבת
באוירה רגועה, בנחת ושלווה?
ההשתלמות
הדיגיטלית 'שבת חלום' מיועדת עבורכם
לפרטים
לחצו כאן https://shaalti.my.canva.site/dagnuycgmgm
