העולם הזה משול : ל"אוהל מועד".

-----------------------------------------------

 המשכן משול  לעולם הזה.

 בבחינת אך : "אוהל מועד".

 אוהל קצוב מועד.

 לפיכך כשם שהלוויים עבדו בעבודת הקודש

 באוהל מועד. 

כל כל הנילווים על ה' בזה העולם, מצווים הם לעמול 

 וקשה כעבודת קודש : בלכלכל ובלקיים 

את זה העולם.בבחינת לעובדה ולשמרה - את הבריאה

 אדם שעמל בזה העולם לקיים עולם ואדם,

 משול הוא כ"לווי" -   המשרת בקודש שבמקדש.

 לא פחות ואולי יותר. [קדושים תהיו...]

 וכך טראומת הגירוש מגן העדן  "הנפיקה"

 שלושה סוגים של בני אדם בבחינת :

"לוויים" בזה העולם.

 "בני גרשון". אותם שטראומת הגירוש כאמור

מבעבעת בהם תדיר .

 אלה צריך להתחשב בהם מעט. עבודתם אך בשני עגלות 

 ובארבעת ראשי בקר.

 ויש את הסוג שהגירוש נטע בהם מן מרירות תמידית .

 ותרופתם השתקעות טוטאלית בעבודה. 

שרק כך המרירות פגה ומתרפאת .

אלה צריכים לנהל ארבעה עגלות ושמונה ראשי בקר.

 כאמור להשתקע כל כולם בעבודה להמתיק את מרירותם

 ויש את  האחרונים אותם  שחייהם [אישיותם] :"קהים" .

שהגירוש מגן העדן  הקהה אצלם 

את שמחתם וחיותם.

 לאלה הציווי של כלל ישראל הוא לשאתם על הכתף.

 בבחינת "עבודת קודש עליהם בכתף ישאו".

 ולבסוף יש את כלל ישראל, שיש בהם קצת קצת 

 מכל האמור :

 הן תחושת מה של גירוש.

 הן מרירות דקה  ...

 והן קהות  מזערית בחיות ובשמחה.

 והאתגר לעבוד את ה' בכל זאת

 אך בשמחה.

 

משה אהרון.