התמיהה שבפתח הפרשה.

-----------------------------------

התמיהה שבפתח הפרשה, מחצית השקל 

הינה :

כסף כיפורים, או כסף תרומה לה'. ?

בתחילה אומר הכתוב : "ונתנו איש כופר נפשו"

 שמחצית השקל מכפרת על הנפש שהרי מפקד

 נועד למנות את בני ישראל אותם ברי הקיימא. 

ואם חלילה פשע ביד איש שלא כופר,מה יועיל מניינו 

 אם לבסוףיפול ביד מידת הדין והוא ימות.

 שכל מניין מעורר למעלה מיד את מידת הדין 

לגבי כל נמנה ונמנה .

ונמצא  גם שלסוף  המניין מסוכל באי דיוקו .

 

והנה מיד עובר הכתוב לכנות ולהגדיר 

את כספי מחצית השקל  :לכאורה בהגדרה אחרת :

 כ"תרומה לה'.

 שנאמר : "מחצית השקל תרומה לה'"

 ועוד :" לתת את תרומת ה' ".

 תרומה איננה כסף כיפורים  ,

היא נובעת מרצון ומלב האדם אשר ידבנו ליבו,

 ללא מטרה תכליתית מסויימת או מוגדרת ... 

לבסוף שב הכתוב ואומר :  "ולקחת את כסף הכיפורים 

ונתת אותו על עבודת אוהל מועד והיה לבני ישראל 

לזכרון לפני ה' לכפר על נפשותיכם.".

 

אלא כך אמר הקב"ה למשה :

 וכי יעלה על דעתך שאני מחזיק את כל בני ישראל כאחד

 כמי הזקוקים כולם לכפרה להציל את נפשם.

 ללא יוצא מהכלל.

 שמא אפילו יש בהם אפילו אחד שאין בו כל רבב .

 ונמצא כספו של זה במתן מחצית השקל הופך :

"תרומה לה' ".

 ולא עוד שלזה ,מחצית השקל משתכללת - כקרן כפרה לעתיד.

גם לכלל  : כספי כפרה של זיכרון 

"זיכרון לפני ה' לכפר עליו ועל כלל ישראל

  גם בעתיד.

משה אהרון