פרשת תצוה – מפירוש "שפתי כהן" לתורה

שמות כח,א: וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת-אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת-בָּנָיו אִתּוֹ, מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--לְכַהֲנוֹ-לִי, אַהֲרֹן--נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר, בְּנֵי אַהֲרֹן: כמה שאלות בפסוק זה: 1. מדוע הַקְרֵב (על ידי אחרים) ולא 'קרב אל אהרן' (בעצמך)? 2. מהו מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ? 3. מדוע לְכַהֲנוֹ-לִי, ולא 'לכהן לי'? 4. מדוע אהרן נזכר שלוש פעמים בפסוק זה? ש"כ: "כדי שתהיה הכהונה שלימה לו ולזרעו ... שיהא אהרן כלול מכהונה ומלוויה ומישראל, לזה אמר 'הקרב' – על ידי אחרים, דהיינו ישראל (תשובות 1-2) ולזה הזכיר אהרן שלוש פעמים, ושלוש פעמים 'אחיך', ושלוש פעמים 'בניו', ושלוש פעמים 'לכהנו לי' (הכל בהמשך הפסוקים), הכל הוא לרמוז למה שאמרנו כדי שיהיו כלולים בו השלושה כוחות (חסד, גבורה, רחמים) ולזה אמר 'לכהנו' כדי שיהיה כיהונו שלם, לו ולזרעו מעתה ועד עולם (תשובות 3-4)".

כח,ב: וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ, לְאַהֲרֹן אָחִיךָ, לְכָבוֹד, וּלְתִפְאָרֶת: מדוע הציווי הוא למשה ולא ישירות לבצלאל, שהרי בצלאל עשה? ש"כ: "צריך שתצרף כוונתך עמו, כמו שקבלת – כן אתה תעשה מעשה רוחני בכוונה, והוא יעשה מעשה גשמי".

כח,כא: וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶיןָ עַל-שְׁמֹת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה--עַל-שְׁמֹתָם: מדוע תִּהְיֶיןָ ולא 'הן', ומדוע לציין שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, הרי ידוע מספר השבטים? ש"כ: "יש להם (לאבנים) הוויה לעתיד ... שהאבנים שלך – הם בעצמם יחזרו לך וה' יאיר עיניהם של ישראל  ... כשם שהעולם הוא על שנים עשר מזלות ועל שתים עשרה שעות יום ושתים עשרה שעות לילה ואין להם ביטול, כן יעמדו הם ואבניהם".

מבחר גימטריאות וראשי תיבות: כתית  (830) = מנין בית שני כ"ת (420) ובית ראשון י"ת (410); אפוד = מלאך; נופך ספיר ויהלם – ירושלים.

שבת שלום, שבת של כהונה מתוך שליחות העם, כוונה רוחנית, הווית אבני החושן בחיינו, ונגשים את הרצון לחבק את כל החטופים השבים, אורן. 

-------------------------------------------------------------------------                          

פרשת תצוה, מפי הרב אביגדור נבנצל:

שמות כח,ב: וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ, לְאַהֲרֹן אָחִיךָ, לְכָבוֹד, וּלְתִפְאָרֶת: לשם מה צריכים הכהנים ללבוש בגדים לכבוד ולתפארת? הרב נבנצל: "אם יראה (אדם) את הכהנים לבושים חס וחלילה בבגדים פשוטים – לא יקבל מהם יראת שמים ... הלב מושפע בקלות ממראה העיניים. ךפיכך חשוב מאד גם כיום שתלמידי חכמים ובני תורה יהיו לבושים בבגדים נאים ומכובדים ... והתורה תהיה מכובדת בעיני העם".

כח,לד-לה: פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן, פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן, עַל-שׁוּלֵי הַמְּעִיל, סָבִיב. וְהָיָה עַל-אַהֲרֹן, לְשָׁרֵת; וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל-הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי יְהוָה, וּבְצֵאתוֹ--וְלֹא יָמוּת: מה המשמעות ש 'וְנִשְׁמַע' נכתב בתנ"ך שלוש פעמים: 'נשמע ונעשה' (במתן תורה) 'ונשמע פתגם המלך' (אסתר א,כ), בפרשתנו וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל-הַקֹּדֶשׁ? הרב נבנצל: 'ונשמע' הראשון הוא על התורה, השני שנשמע לכל מצוות דרבנן (לפי מסכת גיטין סב.) ... בפרשתנו – שנשמע ונקבל על עצמינו להתנהג בנימוס ובדרך ארץ, שגם זה קבלנו מהר סיני. לדוגמא, כשבן אדם נכנס לביתו – לא ייכנס פתאום בלי לדפוק, בלי לומר שלום, וזו הסיבה שבגללה יש פעמון זהב על שולי המעיל סביב בבגדי הכהן הגדול ... אדם לא רק צריך לקיים מצוות דאורייתא ורבנן, אלא צריך גם לנהוג בנימוס ובדרך ארץ".