כנפי יונה- פרשת ויחי
9/1/2025
*פרשת ויחי*
הפרשה הזו מסיימת את ספר בראשית שנת התשפ"ה.
דברי התורה *להצלחת חיילי ישראל* נגד פרא אדם ימח שמם ושם זכרם.
*מצוה רבה לזכות את הרבים ולשתף הלאה לאחרים*.. לכמה שיותר אנשים. וזכות הרבים תעמוד לכם.
*וַיְחִ֤י יַעֲקֹב֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה וַיְהִ֤י יְמֵֽי־יַעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וְאַרְבָּעִ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה׃*
באופן יחודי מזכירה התורה את *ימי חייו של יעקב במצרים*, והם שבע עשרה שנה. ומדוע ?
אם הכתוב אומר את זה כדי לדעת את ימי שנות חייו של יעקב ?
יכול היה ללמוד ממה ששאל פרעה את יעקב כמה ימי שנות חייך ? *והשיב יעקב מאה ושלושים שנה*.
ולכן, הכתוב היה צריך לומר ויהיו ימי חיי שנות יעקב מאה ארבעים ושבע שנה,*ואז ברור לך שבמצרים חי שבע עשרה שנה*.
אלא יש כלל בתורה וגם בתלמוד שהתוספת לעולם *באה ללמד על דבר נוסף*, וכאן בפרשה שלנו חוץ משנות חייו של יעקב.
וכן אמר מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל יעקב כלכל את בנו יוסף בארץ כנען שבע עשרה שנה ויוסף כלכל את אביו במצרים שבע עשרה שנה
שנאמר *"ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה"*
וכן ראיתי עוד כי גם הרב עמק דבר ז"ל הקשה כמו שכתבנו כאמור לעיל.
ותירץ הרב הנ"ל בא הכתוב להודיע, *כי שבע עשרה שנה אלה היו ימים הכי טובים ומתוקים שהיו בכל חייו*.
יש מקום לשאול
כל ימיו העצמאיים של יעקב היו יסורים קשים ומרים, החל מרדיפת עשיו אחיו ופרשת לבן הארמי וכן ומעשה שכם בן חמור וכן מכירת יוסף אהובו ועשרים ושתיים שנה יעקב באבל וכו וכו
*אם כן היכן הברכות שבירך יצחק את יעקב ?*
ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ וראש דגן ותירוש וכו
*לא תפסו הברכות האלה ביעקב ומדוע ?*
תשובה :
הרמב"ן כתב הברכות יתקיימו בזרעו של עקב ולא בו *מפני שיצחק בירך אותו מבלי דעת בחושבו שהוא עשיו בנו אהובו*. על אף שטעה יצחק.
פרק מח
יוסף מביא את בניו אל אביו לברך אותם. הכתוב אומר
י ) *ועיני ישראל כבדו מזוקן לא יוכל לראות ויגש יוסף אתם אליו וישק להם ויחבק להם*.
הרב אור החיים מדייק בלשון הכתוב באומרו ועיני ישראל כבדו מזוקן.
צריך לדעת למה במקום הזה הכתוב מזכיר את זה ומה הקשר לוישק להם ויחבק להם.
*עוד למה אמר הכתוב להם ולא אותם ?*
ולצד שכבדו עיניו מזוקן היה מנשק ומחבק אותם לא במקום החיבוק ולא במקום הנישוק. והבן. עד כאן לשון הרב.
נפלאתי שהרב אור החיים חיסר דקדוק אחד, *שהכתוב אומר וישק להם ויחבק להם*, ומטבע הדברים החיבוק קודם לנישוק ? *קודם מחבק אותם ולאחר כך מנשק*.
כמו שכתוב בלבן שבא יעקב אליו, הכתוב אמר "ויחבק לו וינשק לו" והוא הסדר כידוע
ומדוע כאן הכתוב שינה ?
אלא כוון שעיני ישראל כבדו מזוקן ולא ראה, *בני יוסף הם אלה שנשקו אותו ואז הוא נישק להם ואחר כך חבק להם*.
שאל את הראשון שהוריד את האש מי אתה בלחש ? השיב לו אני מנשה ואז הבין יעקב שאפרים הוא הקטן
ועוד מה העניין של החיבוק ?
ישראל חיבק את אפרים ומנשה כדי לסדר את אפרים בימינו ואת מנשה בשמאלו. כי ראה ברוח הקודש כי אפרים יגדל ממנשה.
ולראיה, הכתוב להלן אומר
יב) *ויוצא יוסף אותם מעם ברכיו וישתחו לאפיו ארצה* :
מדוע הוציא יוסף את בניו מעם ברכיו של אביו ?
כפי שאמרנו יוסף ראה שאביו סידר את אפרים בימינו.
כמו שכתוב בפסוק הסמוך יוסף הפך את הסדר ושם את מנשה ליד ימינו של אביו
יד ) *וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה שיכל את ידיו כי מנשה הוא הבכור* :
ראיתי את דברי *הרב אור החיים* באומרו מניין ידע והכיר מקומו של כל אחד, לזה אמר כי מנשה הבכור ומזה ידע כי אותו יהיה לימין ולזה שיכל ידיו. עד כאן לשונו.
לא היה צריך לזה, כי ההפרש בין מנשה לבין אפרים היה *שנה וחצי עד שנתיים*, והם נולדו בשנות השבע.
לכן מנשה בערך בגיל 9 ואפרים בגיל 7 . ויש הבדל בגובה בעיקר בגיל הזה. על כן קל לו לזהות.
בכל מקרה יוסף יוציא אותם כדי להפוך הסדר כמו שאמר הרב שמנשה בטוח יהיה לימין ישראל.
הכתוב אומר *ישראל שיכל את ידיו וברך את הנערים*.
ולמה יוסף רואה ושותק, הרי הוא זה ששינה את הסדר ? .
מכאן הבין ישראל שצריך להסתיר את הנערים וכיסה אותם *בגלימה כדי שיוסף לא יראה שאפרים ביד ימין*.
ולראיה, רק לאחר שסיים לברך את הנערים *"המלאך הגואל אותי מכל רע הוא יברך את הנערים וידגו לרוב בקרב הארץ*,
יוסף הרגיש שאביו שיכל את ידיו מכאן ברור שישראל הסתיר אותם בגלימה שלו.
מסיימת הפרשה בכך שיעקב בירך את כל בניו ולאחר מכן נפטר.
*ועלו כל מצרים לכבד את יעקב בגדולתו ובתפארתו עד לחברון למערת המכפלה* :
לסיכום בני ישראל בזכות הברכות שבירך יצחק את יעקב בנו יעמדו אותן *ברכות לחיילי ישראל להצליח במלחמה מול כל אויבינו אמן כן יהי רצון*.
*שבת שלום ומבורך* מבקשים להעביר את דברי התורה הלאה לזכות את הרבים. תודה
דברי התורה לעילוי נשמת אמא יקרה *שושנה זוריה* בת שמיחה
ת.נ.צ.ב.ה
לע"נ דוד בר סלטנה, שמיחה בת פלילה, יהודה בר נג'מה, חביבה בת פלילה. זינה בת חביבה.
ל"ע בנימין קרעי בר חביבה
חתאתו יעקוטה כאיו בר שמיחה,
יהודית חיים דוד בר יעקוטה
לע"נ גבורי ישראל ובכללם
ארנון זמורה
תומר גרימברג
אביב מגן
רועי נהרי
משה אברהם בראון
חמשאת מרים בת רוזלנה למש' בן יעקב
ת.נ.צ.ב.ה
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
