חֲנֻוכִּיַּית הַגְּבוּרָה וְהַנִּסִּים/ שיר מאת: אהובה קליין. (c)
חֲנֻוכִּיַּית הַגְּבוּרָה וְהַנִּסִּים
מֵאֵת:
אֲהוּבָה קְלַייְן ©
מַעֲשֶׂה
בְּהוֹלְכֵי מִדְבָּר
הַחֹם
גָּבַר , גְּרוֹנָם נִחָר
הִתְכַּסּוּ
אָבָק עַד צַוָּואר
תָּרוּ
אַחַר עִיר אוֹ כְּפָר.
כָּךְ פָּסְעוּ לְאֹרֶךְ זְמַן
אַךְ
לֹא רָאוּ כָּל סִימָן
אָז
נָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם לַשָּׁמַיִם
פָּצְחוּ בְּרִנָּה – בִּקְּשׁוּ מַיִם.
לְפֶתַע
הִבְחִינוּ בַּחֲנֻוכִּיּיָה
יְצִירַת
אָמָּן יְפֵהפִיָּיה
מִתּוֹךְ
הַסְּלָעִים מִזְדַּקֶּרֶת
מִלּוֹת
אַהֲבָה לוֹחֶשֶׁת.
תְּפִלַּתְכֶם
הִרְקִיעָה שְׁחָקִים
מִמַּעַל
מְזַמְּרִים הַמַּלְאָכִים
הָאָבוֹת
הַקְּדוֹשִׁים מְהַלְּלִים
אֱמוּנָתָם
וּגְבוּרָתָם מְשַׁבְּחִים.
מַיִם
חַיִּים מִמֶּנִּי בּוֹקְעִים
שֶׁלֶּהֲבוֹתַיי
יָאִירוּ דּוֹרוֹת שְׁלֵמִים
בַּתּוֹרָה
תִּהְיוּ תָּמִיד עֲמֵלִים
תִּזְכּוּ
מֵהַ' לִישׁוּעוֹת וְנִסִּים.
הערה: הַשִּׁיר
בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת וַיֵּשֶׁב [חֻמַּשׁ בְּרֵאשִׁית חֲנֻכָּה]