הסיפור ההיסטורי והסיפור המורשתי של הבריאה.

----------------------------------------------------------------

ישנם בפתח הפרשה, שני סיפורי בריאה שונים במעט זה ומזה .

הראשון הוא סקירת ההררכיה ההיסטורית המקורית  .

 סיפור המספר את הסיפור ההררכי האמיתי או המקורי  של מעשה הבריאה.

מנגד לאחריו ותחת הכותרת של :

 "אלה תולדות השמיים והארץ בהבראם " .

מסופר סיפור אחר ומעט שונה. סיפור ספרותי ומורשתי מעובד,והמגמה,למקד ולממש את תכלית האדם וייעודו - כנזר הבריאה ,לעמוד בראש .

משל הוא קופץ להיות הראשון בתור להיותו כביכול ,

הנברא ראשון לכל הבריאה.ובהיותו הכי חשוב ומוביל לכל.

 ומשום כך שהאדם הופך למרכז הכל ,נבלע גם בסיפור המורשתי כאמור גם הסיפור הסימובלי,המכונן.- הסיפור של גן העדן.

 סיפור גן העדן בא לעולם ודווקא בראשית דבר, על מנת, לחדד את זכותו של האדם  לבחור.

 זכות הבחירה החלה כבר בגן העדן האלוקי.

 והאדם בחר בעולם שונה מאותו העולם של גן העדן האלוקי .הוא בחר לילך בדרך הארוכה כל כולה 

 תחת עצמאות ושליטה שלו  של בחירות אין סופיות  לטוב או לרע.

 סופו של זה המסע שבחר בו האדם הוא לסגור מעגל ולהגיע לאותה הנקודה של "גן העדן" .

אלא שהפעם גן העדן  הזה יהא תוצאה של מעשיו והתנהגותו של האדם. ....

במילים קצת אחרות האדם בחר ב"דעת"  להעפיל בה ועד ותחסרהו מעט מאלוהים.

 ובדעת ההיא להתפתח ולשעוט תמיד קדימה להשיג במשהו את גן העדן האבוד.

 מגן העדן ההוא העתידי כאמור תוצר מלאכת האדם אין יותר גירוש.

 

אם צריך תימוכין משכנע נוסף הרי, שהנכם מופנים לתופעה מעניינת מאד.

 רק בסיפור הבריאה השני ה"מורשתי" כאמור מופיע לראשנה שלם ההוויה האלוקי .

מצטרף כהשלמה לתואר הקודם של הבריאה : "אלוהים".

 הנה כי כן, אם בסיפור הראשון רק אלוהים ברא את השמיים והארץ בסיפור השני המעובד כאמור 

 בבחינת "עשייה" משלימה נוספת : מופיע התואר הכפול  : "ה' אלוהים" .

שנאמר :

  "ביום עשות ה' אלוהים ארץ ושמיים".

 

אינדיקציה נוספת לאלה הדברים היא במילה המיוחדת : "בהבראם". משל רמז , שאין זה תחליף לסיפור הבריאה המקורי, אלא תוספת ייעודית מורשתית וחזונית.

 והפעם גם תחת שם הוויה, המצביע על השגחה אלוקית,אינטימית וקרובה לאין שיעור מהקרבה היותר רחוקה שמשקף תואר השם : "אלוהים". בלבד.

 הדגש באות "ה"  במילה "בהבראם",רמז כאמור לתוספת שם הוויה

משה אהרון