מפירוש "שפתי כהן" על חמישה חומשי תורה, לרבי מרדכי הכהן זצ"ל

מתוך ויקיפדיה:

רבי מרדכי הכהן (מכונה בעל הש"ך על התורה), חי במפנה המאות ה-16 - ה-17 היה מקובל ומחבר הספר שפתי כהן על התורה. התגורר בצפת, ולמד שם מפי רבי ישראל די קוריאל. בהמשך גורש ונדד לארם צובא.

ספרו, "שפתי כהן", הוא פירוש לתורה על דרך רמז וסוד. הספר נדפס בוונציה בשנת ה'שס"ה (1605), בחיי המחבר, ומאז נדפס במספר מהדורות נוספות. דברים מספרו מובאים עשרות פעמים בספרי הרב חיד"א , בהדגשה "הרב שפתי כהן על התורה", כדי להבחין בינו לבין שפתי כהן על השולחן ערוך.

מתוך "בשער הספר" – הקדמתו של הלל שמואל דונט לספר "שפתי כהן" בהוצאת "תפארת" בירושלים, תשס"ד:

מגלה רבינו המחבר את מהות הספר ועניינו ... כי התורה היא רוחניות דקה, זכה מן הזכה, ואנו המלובשים בחומר – אין לנו יכולת להשיגה רק על ידי שמתלבשים בלבושים ... משנשתברו הלוחות ונעשו על ידי בשר ודם, ניתנה רשות לבני אדם לחדש ולדרוש בה ... לבאר ולפרש מה שקבלה נשמתו בסיני. ואם לא יכתבם נראה לי שהוא נענש כמו הנביא שכובש נבואתו, שחייב מיתה. ... פירושו לתורה כלול מכל ארבעת חלקי פרד"ס ... הספר נדפס לראשונה בויניציה שנת שס"ה בחיי המחבר".

מתוך הקדמת המחבר:

היום קצר והמלאכה מרובה ... (אדם) טרוד אחר טרפו ומזונו ... לעלוקה שתי בנות הב הב, הב מה לאכול בערב, הב מה לאכול בבוקר ... אילו לא נשברו הלוחות לא היה רשות לשום אדם לחדש בה שום חידוש או לעשות בה שום פירוש מבשר ודם ... אבל כשנשתברו ונעשו על על ידי בשר ודם – ניתנה רשות לחדש ולדרוש בה ... אין לי שום מפרש כי אם רבינו בחיי ז"ל ורש"ל ז"ל ורבי מנחם ריקנאטי ז"ל והזוהר ... הפשט יש לו צורך והדינים אינם אלא מפשטי התורה ... וצריך אתה לדעת שהתורה נבנית על האותיות, והאותיות נבנו על המילות, והמילות על השמות, והשמות על שם ההוי"ה ...".

פרשת בראשית – מפירוש "שפתי כהן" לתורה:

בראשית א,א: בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ: מדוע ה' ברא קודם את השמים ואחר כך את הארץ? ש"כ (= שפתי כהן): להראות כוח מעשיו שאינו כבשר ודם. בשר ודם כשרוצה לבנות בית ועלייה, בונה הבית תחילה ואחר כך בונה העלייה, אבל הקב"ה בנה העלייה תחילה, שנאמר: המקרה במים עליותיו (תהלים ק"ד,ג), זהו "'בראשית ברא אלוהים'".

א,לא – ב,א: יוֹם הַשִּׁשִּׁי. {פ} וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְכָל-צְבָאָם: מדוע 'הששי' (בה"א היידוע? ש"כ: "כשבא יום ששי בסיוון – שקיבלו יראל התורה – אש בקבלתם 'ויכולו', כביכול נעשו שותפים לקב"ה במעשה בראשית ... ביום הששי הידוע שהוא ששי בסיוון, אז נשתכללו השמים והארץ ... ולזה לא נזכר שם הוי"ה בבריאה, שאין התכלית בבריאה כי אם בקבלת התורה, שניתנה בשם 'אלוהים'".

ב,יז: בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ--מוֹת תָּמוּת: מדוע הכפילות 'מות תמות'? ש"כ: "כי הולך ומתמעט בקומה ובקוצר ימים, ובקוצר הימים נתקצר גם כן העולם ומהלך הגלגלים והימים, כי כפי ערך אורכו – כך היה העולם ארוך והיו הימים ארוכים ... ולעתיד לבוא שעתידין להלוך בקומה זקופה, שנאמר 'ואולך אתכם קוממיות' ... ויהיה כל יום כמו שנה של זמן הזה או יותר".

ג,א-ה: וְהַנָּחָשׁ, הָיָה עָרוּם, מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהִים; וַיֹּאמֶר, אֶל-הָאִשָּׁה ... וִהְיִיתֶם, כֵּאלֹהִים, יֹדְעֵי, טוֹב וָרָע: ש"כ: למה פיתה לאישה ולא לאדם? חז"ל אמרו שהאישה נוחה להתפתות שדעתה קלה, והרי אנו רואים שאדם היה נוח להתפתות ... כשנתנה לו מיד אכל ... ולא שאל ולא דיבר ... ועוד, אדם חכם גדול יציר כפיו של הקב"ה – איך נתפתה ... אלא הפיתוי שפיתה (הנחש) לאישה לא יכול לפתות לו לאדם ... באכילתכם נעשיתם מורכבים מטוב ורע, ואדם טוב בלא רע, שהוא יציר כפיו". להבנתי, הנחש ידע שאדם לא יתפתה כי אדם ידע שאין בו רע.

ד,ד: וְהֶבֶל הֵבִיא גַם-הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ, וּמֵחֶלְבֵהֶן: ש"כ: "למה התחייב הבל הריגה? לפי שלא נתעורר מדעתו להקריב קרבן, אלא אחר שהקריב קין ... קין - רמז לעולם הזה לקנות קניינים, והבל – מהביל כל זה העולם ... והבל המהביל הרג עצמו לקנות חיי העולם הבא ... 'והבל הביא גם הוא' – שהקריב גופו ונפשו".

שבת שלום ושמחת תורה שמחים ומשמעותיים, שנה למלחמה העקובה מדם והמלאה תקוות גאולה, שנזכה לחגוג עם החטופים בחיק משפחותיהם, ונזכור את סבי, אליקים גצל בן פרץ, במלאת 64 שנים לפטירתו. חג שמח, אורן.