האדם והשבת.

---------------------------

וכי למה קרוי הוא : "אדם" ?

אלא שיש בו שני צירופים :

 מחד, "א" של אלוהים בבחינת : "חיי נצח"

[שלכאורה יש "חיים" אחרי המוות].

ומאידך יש בו  גם חיי שעה,

 בבחינת שאר האותיות שבשמו : "דם"

 ביחד : "אדם".

ועוד ,למה נברא האדם אחרון  ?

שחלילה לעולם לא יעלה על ליבו 

שהיה שותף פעיל לבריאה.

 ייעודו ותפקידו אך מכאן ואילך

 בבחינת "לעובדה ולשומרה" את מלאכת הבריאה.

 ובכלל זה : לשכללה ולטייבה [את הבריאה].

 שכך אמר לו הקב"ה לאדם :

 בראתי עולם שיש בו חושך של "לילה"

 זאת ועוד הבדלתי בין היום ללילה.

 שתטיב לזהות את החושך .

 ועליך להאיר באורי כל "לילה" שבעולם

 להאיר מאורי הנצחי לפזר ולמוסס כל חושך בחיים.

 

ועוד שבת ראשונה, ששבת האדם ואשתו עם הקב"ה.

[לפיכך נאמר על הקב"ה : "וינפש" שנהג עמהם באותה השבת כעוד נפש"...]

 הייתה זו שבת מנוחה ללא כל עשייה ומלאכה של אותו השבוע.

 שכאמור בשבוע הבריאה רק הקב"ה היה "עמל".במלאכת הבריאה.

 שכך גם הוסיף ואמר לו הקב"ה : 

 תדע לך שכל השבתות האחרים אתה שובת ממלאכה,[להמחיש ההבדלה]

 שחלילה לא תבוא לשבת ללא שבוע של עמל ומלאכה ממש.

 שמכאן ואילך אתה צלמי בעולם : גם לעובדה ולשומרה את הבריאה

לפיכך גם גורש מגן העדן  לעבוד האדמה ודווקא  בזיעת אפו...,

 הילכך,יזהר האדם לשבות ממש ממלאכה טרם שביתתו בשבת.

 לקיים גם בזיעת אפך תאכל לחם...

 ולעניות דעתי, אור התורה אינו בבחינת  "מלאכה" לעניין זה [שאותיות עמל יכולות להתגלגל ל"מעל"]. 

אור התורה הוא אך "פנס" מאיר להיזהר 

 מחושך וצללים....... 

ולהבדיל בין "היום" והליליה".

משה אהרון