בס"ד.ר"ח סיון תשע"ד             כי אהבתיך א-לי         

 יהא השיעור לע"נ עמרם בן מימון ז"ל

     ראש חודש סיון הגיע.למחרת-ב' סיון-"יום המיוחס" נאמר לעם:"ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש"(שמות י"ט,6) אח"כ שלושת ימי ההגבלה ו-סוף סוף,לאחר הכנות (כ:רחצה,כיבוס הבגדים,סימון עד היכן מותר לעם לגשת להר ועוד) והתכוננות נפשית הגיע היום המיוחל-יום מתן תורה.התרגשות רבה בודאי אחזה בכולם.ציפיה לדבר גדול שעתיד להתרחש.חמישים יום קודם לכן נגאלו בני ישראל ממצרים וזכו בחירות פיסית.הם כבר לא עבדים יותר,אך בכך עדיין לא הושלמה החירות,כי עדיין לא היתה להם חירות נפשית.במתן תורה מופע אור קולי מרהיב ומיוחד במינו,שבו ה' בא כחתן אוהב לקראת כלתו האהובה והאוהבת-עם ישראל והביא את הכתובה(=התורה) אמרו כולם פה אחד:"נעשה ונשמע" וקיבלו על עצמם באהבה רבה את כל הכתוב בתורה ומאז מידי שנה אנו חווים (בקישוט בירק לכבוד החג בבית וגם בבית הכנסת/ בלימוד ב"תיקון ליל שבועות"/באמירת "אקדמות"/באמירת מזמורי תהילים בחג שבועות ועוד) את ההתחיבות לקבל מחדש את התורה.

        מידי שנה בחג שָׁבועות יש הזדמנות לבוא באהבה, לאחר שספרנו במשך חמישים יום את ספירת העומר וציפינו להגעת היום המיוחל של קבלת התורה, להתחבר לכוח החיים של התורה, לחוות מעין התחיבות אישית,פרטית של כל אדם בפני עצמו (ושל כל הלומדים במקום מסוים ביחד) לקבל מחדש את התורה.לחדש את השְׁבועות של החתן (=ה'-נשבע שהוא בוחר בעם ישראל ויאהבהו תמיד) והכלה (=עם ישראל,נשבעו לקבל על עצמם את התורה ולהיות נאמנים ל-ה' ולתורתו).אנו קוראים את מגילת רות שאהבה את ה' ואמרה לנעמי חמותה:"אלוקיך-אלוקי" ונינה הוא דויד המלך שנולד בעצרת (=חג שבועות) וגם נפטר בעצרת וכתב מזמורי תהלים שבהם הביע את אהבתו ל-ה'.יש שקוראים גם את שיר השירים ש"תוכו רצוף אהבה",שהיא,לפי הדרש,אהבת ה' ועם ישראל. מקשטים את בית הכנסת וגם את הבית בירק לכבוד החג,לומדים ב"תיקון ליל שבועות" במשך כל הלילה,אומרים "אקדמות"(=פיוטים) ועוד.

     אנו מבקשים את אהבת ה' לנו ולצאצאינו "ותן בלבנו אהבתך ויראתך",בעת הדלקת הנרות בערב שבת:"וזכני לגדל בנים ובני בנים חכמים ונבונים אוהבי ה' "... ובערב ראש חודש סיון בתפילת השל"ה הקדוש:"לתכלית שהם (=הצאצאים) ואני – כולנו - יעסקו בתורתך הקדושה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו במצוותיך לאהבה וליראה את שמך".האהבה היא דו-כיוונית. ה' אוהב אותנו-דואג לכל אחד בהשגחה פרטית ולכולנו ביחד בהשגחה כללית ואף אנו צריכים להשיב לו אהבה.האדמו"ר מפיאסצנא הי"ד אמר:"כשרוצה האיש לעורר בקרבו אהבה ל-ה' קודם התפילה יזכיר לו אהבתו לבניו אף לממונו,וכשמתעורר באהבה זו ומזכיר לו מ-ה' יתברך מגדלותו וטובותיו שעושה לו,אז יתעורר באהבה לו יתברך מגדלותו וטובותיו שעושה לו,אז יתעורר באהבה לו יתברך.היינו שגם אהבתו ההדיוטית (=הפשוטה) לממונו מיתעלה לאהבת ה'"... (בספרו "אש קודש",פרשת "נשא" שנת ת"ש)

שאלה למחשבה:במה מתבטאת אהבת האדם כלפי ה'?

       אנו מכירים את רגש האהבה בתחומים שונים.למשל:אהבת אב ואם לילדיהם ואהבת ילדים להוריהם,אהבת הרֵע,אהבת בן או בת זוג ,אהבת הארץ,ויש גם אהבות לדברים חומריים כאהבת ממון עליו נאמר:"אוהב כסף-לא ישבע כסף"(קהלת ה',9) ועוד ועלינו להסיק מאהבות אלו לאהבת ה' שהוא מופשט ואי אפשר להראות לו את האהבה בדיוק כפי שאנו מבטאים אותה כלפי אדם אהוב.

הצעת תשובה: *עם אדם אהוב ברצוני לשוחח לעתים תכופות,לספר לו דברים שחוויתי,להתייעץ,בדומה לכך-יש דיבור יומי עם ה' בתפילות ובשיח אישי,   *אדם אהוב חשוב לי וברצוני להיפגש עימו-בדומה לכך צריך לקבוע זמן קבוע ללימוד תורה (ניתן ללמוד לבד להאזין לקלטות ו/או דיסקים ו/או לצפות בשיעורים במחשב,ללמוד עם חברותא,להצטרף לקבוצת לימוד של הדף היומי או של ספר כלשהו,להקים קבוצת לימוד במקום העבודה,לימוד משפחתי בשולחן שבת ועוד)    *ברצוני לשמח אדם אהוב בחושבי מה רצונו,מה חשוב לו ומה יגרום לו נחת רוח-בדומה לכך-צריך לחשוב מה ה' רוצה ממני,מה הוא מצפה שאעשה,מה יגרום לו לנחת רוח ממני-ולנהוג בהתאם לכך  בקיום מצוות,חינוך בני המשפחה לקיום מצוות,יחס טוב בין אדם לחברו ועוד.   *הליכה בדרכיו של האדם האהוב,לימוד דברים ממנו- במגילת רות מסופר שרות דבקה בנעמי ובדומה לכך עלינו להידבק ב-ה',ללמוד מדברים ש-ה' עושה כ:ביקור חולים (ה' ביקר את אברהם אבינו לאחר שעשה ברית מילה-בראשית י"ח,1) "מה הוא רחום-אף אתה רחום,מה הוא גומל חסדים-אף אתה גומל חסדים" וכן הלאה,על זו הדרך.  *אמירת תודה על דברים שהאדם האהוב טורח ועושה למעני-בדומה לכך-אמירת תודה ל-ה' על כל הדברים שהוא עושה.אנו מודים ל-ה' בקומנו בבוקר "מודה אני לפניך",בתפילת עמידה "מודים אנחנו לך" ועלינו להרבות בתודות כי "אין אנחנו מספיקים להודות לך...על אחת מאלף אלף אלפי אלפים פעמים הטובות נסים ונפלאות שעשית עם אבותינו ועמנו"   *דיבור עם אדם אהוב אודות אהבתנו ואמירה של אא"א (=אני אוהב/ת אותך) מידי פעם עשויה לחזק את האהבה-בדומה לכך אנו מזכירים את אהבת ה' אלינו במקומות רבים בתפילות.לדוגמא בתפילת ערבית:"אהבת עולם בית ישראל עמך אהבת,(לכן) תורה ומצוות ,חוקים ומשפטים אותנו לימדת על כן ה' אלוקינו בשכבנו ובקומנו נשיח בחוקיך ונשמח בדברי תלמוד תורתך ובמצוותיך...ואהבתך אל תסיר ממנו לעולם.ברוך אתה...אוהב עמו ישראל" וגם מזכירים את אהבתנו ל-ה' מספר פעמים ביום באומרנו בתפילות:"שמע ישראל...ואהבת את ה' אלוקיך..." ובשירים שונים כ:"הקב"ה אנחנו  אוהבים אותך" ושירים רבים שאנשים כותבים ל-ה' לדוגמא שירו של שלום קרניאל הי"ד (שנהרג במלחמת השחרור) תפילה: אלוקי!אתה היחיד שלא תעזבני לנצח/חממני נא באחת מרבבות קרני אורך העצום/תנני נא להכיר פירור אחד של אמיתך/שובב נא לבי באורך ותן לי לאהבך-בלבי החם המלא.כי אהבתיך,א-לי!... (יש המשך לשיר)

שאלה למחשבה:מה גורם לי לאהוב את התורה?  מה גורם לי לאהוב את המצוות?

כיצד ניתן להתחבר לדברים הכתובים בתורה ולאהוב אותם ואף לגרום זאת לאחרים?

 בכך נעסוק בע"ה בשבוע הבא.

שבת שלום! חודש טוב! חג מתן תורה שמח! חג קבלת תורה (דבר שתלוי בכל אחד מאתנו שמקבל על עצמו את התורה)שמח! ו- יהי רצון שנזכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות                                    עדנה ויג              [email protected]