מפירוש רש"ר הירש לתורה – פרשת מצורע

ויקרא יד,ב-ח: זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע, בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ:  וְהוּבָא, אֶל-הַכֹּהֵן ... וְכִבֶּס הַמִּטַּהֵר אֶת-בְּגָדָיו וְגִלַּח אֶת-כָּל-שְׂעָרוֹ, וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר, וְאַחַר, יָבוֹא אֶל-הַמַּחֲנֶה; וְיָשַׁב מִחוּץ לְאָהֳלוֹ, שִׁבְעַת יָמִים: מה משמעות ענייני המצורע? רש"ר הירש: "המעשים המתוארים כאן (פסוקים ב-ח) הם המוציאים את המצורע מבדידות ימי חלוטו ומחזירים אותו לקהילה החברתית ... הותר לו עכשיו להיכנס למחנה ישראל ... המעשים המתוארים כאן (וטבל, והיזה, וטיהרו ועוד) ... מבטאים רק אותן אמיתות שמתלוות לחזרתו אל החברה ... ציפורי הדרור מסמלות אישיות בלתי חברתית ... 'ושחט את הציפור', הווי אומר שעליו לשעבד את הבהמיות הבלתי מרוסנת לשלטון הרצון האנושי ... עץ ארז ואזוב – הגילוי הגבוה והנמוך ביותר שבעולם הצומח – מייצגים את כל תחום עולם הצומח, כמו כן שני תולעת, צמר צבוע בדם תולעת – בהמה ורמש, הגבוה והנמוך שבעולם החי ... הצומח והחי של השדה הפתוח ... מחמת אופיו הבלתי אנושי".

יד,י: וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי, יִקַּח שְׁנֵי-כְבָשִׂים תְּמִימִם, וְכַבְשָׂה אַחַת בַּת-שְׁנָתָהּ, תְּמִימָה: מדוע דווקא ביום השמיני? רש"ר הירש: עד כה הוא זכה בלידה מחדש רק כאדם, אולם לידתו מחדש כיהודי נשלמת רק 'ביום השמיני'. תחושת החובה הכללית יש לאל ידה ליצור מאדם, אולם לכך יש להוסיף את התוכן החיובי של רצון ה' ... רק חידוש הקשר עם התורה יבטיח לאדם חיי שלווה בעתיד".

יד,לו: וְאַחַר כֵּן יָבֹא הַכֹּהֵן, לִרְאוֹת אֶת-הַבָּיִת: מה משמעות נגע הבית? רש"ר הירש: "לשמש כאות אזהרה לכעס ה' על פגמיו המוסריים של האדם ... לא הבית לקה אלא 'מקום הדירה', חיי האדם הפרטי". הכהן בא לראות את הבית וכיצד הוא מתנהל, לא בא לראות את הנגד בקיר.

טו,לא: וְהִזַּרְתֶּם אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִטֻּמְאָתָם וְלֹא יָמֻתוּ בְּטֻמְאָתָם, בְּטַמְּאָם אֶת-מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם: מהו 'והזרתם' ומהו 'בתוכם'? רש"ר הירש: "הינזרות, התרחקות מכל טומאה ... הינזרות זו דורשת שליטה עצמית מוסרית ... הציווי להתרחק מטומאה אינו מופנה ישירות אל העם ... (אלא) אל משה ואל אהרן המופקדים על לימוד וחינוך העם להינזר מכל טומאה ... ה' אינו שוכן רק עם 'משה ואהרן' ... אלא ה' שוכן 'בתוכם' ... וחירות מכבלי הטומאה היא חובתו הראשונית של כל יחיד ויחיד".

שבת שלום, שבת גדולה של 'שבת הגדול', שבת של טהרה, חברה, יהודיות שבת בה יחזרו כל החטופים, אורן.