[ויקרא ח, כד]

שלושת שרי התאוה

משה רבנו מקדש ומכשיר את אהרן אחיו ואת בניו להיות כהנים לה'. חלק מההכשרה זה לתת מדם האשם על שלושת המקומות הנזכרים, וכך למעשה צווה כבר בפרשת תצוה [שמות כט, כ] "וְשָׁחַטְתָּ אֶת הָאַיִל וְלָקַחְתָּ מִדָּמוֹ וְנָתַתָּה עַל תְּנוּךְ אֹזֶן אַהֲרֹן וְעַל תְּנוּךְ אֹזֶן בָּנָיו הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן יָדָם הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלָם הַיְמָנִית וְזָרַקְתָּ אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב".

מצינו ענין זה גם בטהרת המצורע , אלא ששם הוא עושה זאת גם בדם האשם וגם בשמן (אחר שהזה ממנו שבע פעמים לפני ה'), כמו שנאמר [ויקרא יד, יד-יז] "וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הָאָשָׁם וְנָתַן הַכֹּהֵן עַל תְּנוּךְ אֹזֶן הַמִּטַּהֵר הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית... וּמִיֶּתֶר הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּפּוֹ יִתֵּן הַכֹּהֵן עַל תְּנוּךְ אֹזֶן הַמִּטַּהֵר הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית עַל דַּם הָאָשָׁם".

והשאלה הגדולה היא מה מיוחד בשלושת המקומות הללו?

וכך כתב הרב החיד"א [חומת אנך צו אות י] "על תנוך אזנם הימנית וכו'. שלא יוכלו שדים ומזיקים ומלאכי חבלה להזיקן. פענח רזא. והרואה דברי מר זקנינו הרב בחסד לאברהם בסוד הסימנים שמסר יעקב ינוח לו". ובספרו מדבר קדמות [מערכת ז אות יב] הרחיב עוד בענין.

 מידע כמה עולה ספר תורה

ולהשלמת הענין הבאנו את לשון רבי אברהם אזולאי במלואה [חסד לאברהם מעין שני נהר סא]:

דע שיש שלושה שדים גדולים המעוררים את האדם לרדוף אחר תאוות גופניות. אחד משכנו על תנוך אוזן הימנית והוא הגדול. והבינוני על בוהן יד הימנית. והקטן על בוהן רגל הימנית. ועל ידי נתינת הכהן מדם האשם על ג' מקומות אלו מסתלק מעליו טומאת מת שהוא רוח הטומאה מסטרא דשמאלה. וכן צריך ליתן מדם התרנגול הנשחט לכפרה בערב יום הכיפורים על תנוך אוזן המכפר הימנית, ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית. ובזה מסתלקים מעליו השדים המעוררים אותו לרדוף אחר תאוות גופניות והם הם המעוררים הם המקטרגים, ובהסתלקם מעליו ניצול מתובע ומקטרג ואין שום בית דין יכול לדון מבלי תובע.

וכן הענין בסוד התשמיש כשהתעוררות בא מהזכר אותו תשמיש אינו לשם שמים כי אם לשם תענוג, ואף על פי שאי אפשר שיהיה התחלת התשמיש שלא יהיה לשם תענוג, מצד זה נולדה הערלה (כנזכר לעיל). אבל הזוכה לאשה כשרה שכל תשמיש ותשמיש באה על ידי התעוררותה ועל ידי שאוחזת בידה בתנוך אוזן בעלה הימני, ובהן ידו הימני ובהן רגלו הימני, בזמן שכוונתה לעורר תאוותו צריכה שתכוון ליבה בשעה שמחזקת באלו הסימנים שיסתלקו מעליו שלושת השדים המעוררים התאווה שלא לשם שמים. וכאשר יתכוון הוא לקיים מצוות עונה לבד, ולא לשם תענוג כלל אז אפשר לאותו עובר לצאת מהול ממעי אמו. ואלו הסימנים שמסר יעקב לרחל. ואמנם האשה צריכה להתחיל מבוהן רגלו שהוא סימן התחתון ואח"כ מבוהן ידו שהוא אמצעי ואח"כ מתנוך אוזן הימנית של בעלה שהוא העליון, ובדרך זה מסרן יעקב לרחל...

וכ"כ בספר חמדת ימים [שבת פרק ט אות סח], וסיים "וסימניך עולה עמו ואינה יורדת". וכן כתב בספר פלא יועץ [ערך זיווג].