שמחת פורים בזמן מלחמה.

הרב שי טחן

תודה לרב על פינה ההלכה.

שאלתי היא האם יש לקיים גם השנה את ’משנכנס אדר מרבים בשמחה’, אחר שחווינו כל כך הרבה כאב וצער, ולוחמינו נמצאים בסכנה תמידית ועוד שעדיין החטופים לא שבו הביתה. וכמו כן האם מותר לעשות מסיבות פורים כבכל שנה.

שלום וברכה.

הנה שאלתכם לצערנו היתה רלוונטית יותר ביום הזעם והכאב בשמחת תורה שנשאלנו על ידי רבים אם היה לנו לקיים את מצוות שמחת היום כצווי התורה ’ושמחת בחגך’, ועכשיו חוזרת שוב שאלה זו ביתר שאת בשמחת הפורים.

אחר החיפוש בספרי ההלכה נראה שניתן ללמוד זאת מפסק השולחן ערוך (סימן תרצו ס״ז) שהביא את דעת האורחות חיים (פורים אות לט) בדין אונן שמתו מוטל לפניו לפני שנקבר, והרי ודאי אז צערו גדול, ואף על פי כן כתב שכיון שחובת שמחת פורים היא מצוה מדברי קבלה וכן היא מצוה דרבים היא דוחה את אבילות דיחיד. ואף שאבילות שבצנעא נוהגת בפורים (שם ס״ד), אולם כתב בשו״ת חתם סופר (סימן קצה) שיש לאבל לשמוח בפורים, וכדברי הריטב״א על מאמר הגמרא (מגילה ה, ב) ’שמחה- מלמד שאסורים בהספד’, דשמעינן מהא שיש לאבל לשמוח ביום פורים שאין אבילות נוהג בהם, והובא דבריהם בחזו״ע (פורים עמוד קצב).

אולם מה שכתבנו אינם דברים מוסכמים שמצאנו פוסקים שאסרו לראות כל מיני שמחה (מג״א סימן תרצו סק״ז קיצור ש״ע סימן קמא ס״כ), וכן כתבו שיראה האבל למעט בשמחה (שונה הלכות עמוד תכז). ואף על פי כן הביא הגר״ח קנייבסקי (שם בתורת המועדים עמוד תכח) להתיר לאבל אחר השלשים לשמוע כלי זמר בפורים משום שמחת פורים, שכל שהוא ממצות היום אין אבילות מפקיע, (אולם שתוך שלשים יום ימנע כיון שאינו מחובת היום לשמוכ כלי נגינה). וכתב שכך שמע גם בשם הגרי״ש אלישיב שבסעודת פורים שעושה עם בני משפחתו מותר לו לשמוע כלי זמר.

 על פי הנאמר לעיל נקל להבין שאפילו הדעות היותר מחמירות החמירו דוקא באבילות ששם הדין חמור יותר כיון שהאבל הוא על קרוב משפחה, ועוד שהאבלות היא אבלות קרובה של שבעה ושלשים יום, אולם בצער רחוק יותר ועוד על דבר שקרה לפני זמן אין לבטל את שמחת הפורים.