'(שמות יט, יז) "ויתיצבו בתחתית ההר", א"ר אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם. א"ר אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא. אמר רבא: אעפ"כ הדור קבלוה בימי אחשורוש, דכתיב (אסתר ט, כז) "קימו וקבלו היהודים" קיימו מה שקיבלו כבר' (שבת פח,א). מכך שקיבלו על עצמם בפורים את התורה מרצון, סימן שיש בפורים עניין של גילוי תורה, מדוע? בפשטות זה מרוב שמחתם של ישראל על שה' הצילם, שלכן רצו לחדש באהבה את החיבור לה', שזה מתגלה בחיבור לתורה. אולי עוד, כיון שמי שעמד מאחורי כל ההצלה היה מרדכי שהוא היה מהסנהדרין, אז מעשיו זוהו עם התורה, שזהו עניינם של הסנהדרין לגלות תורה בעולם. אולי לכן מדגישים חז"ל: '... והן לא היו יודעין כי מרדכי מיושבי לשכת הגזית היה, והיה יודע בשבעים לשון' וכו' (מגילה יג,ב), שהיה מספיק לומר מהסנהדרין, מדוע נאמר בלשון 'מיושבי לשכת הגזית'? אלא שמודגש בכך על שלמות הסנהדרין בהיותה יושבת במקדש, שם מקום ארון הברית, להדגיש את גילוי מרדכי כמייצג התורה. בנוסף מרדכי מזוהה כ"יהודי": 'רבי יוחנן אמר: לעולם מבנימן קאתי, ואמאי קרי ליה יהודי? על שום שכפר בע"ז. שכל הכופר בע"ז נקרא יהודי, כדכתיב (דניאל ג, יב) "איתי גוברין יהודאין" וגו'' (שם,א). לכן כיוון שכולם זיהו במרדכי את כפירתו בע"ז זה גם נתפס כדבק בתורה שלכן מסתכן ולא עובד ע"ז; ובפרט שכפירה בע"ז זהו כעין כל התורה: '"מן הדרך אשר צויתי אותם ללכת אחרי אלהים אחרים" - מכאן אמרו: כל המודה בע"ז ככופר בכל התורה כולה, וכל הכופר בע"ז כמודה בכל התורה כולה' (ספרי "ראה", נד). לכן היה כאן גילוי גדול של תורה, שהשפיעה על כל ישראל (שהמן גזר להרגם בעקבות אי ההשתחוויה לו), ולכן היה כאן גילוי גדול של תורה. בנוסף, המן גזר איסור על לימוד תורה, ולכן שמחו כשהגזרה בטלה: '(אסתר ח, טז) "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר". אמר רב יהודה: אורה זו תורה, וכן הוא אומר (משלי ו, כג) "כי נר מצוה ותורה אור"' וכו' (מגילה טז,ב). 'אורה זו תורה - שגזר עליהן המן שלא יעסקו בתורה' (רש"י). לכן היה כאן רצון חזק לחיבור לתורה מרצון. מעשה פורים החל להתגלגל בסעודת אחשוורוש בה 'חגגו' על אי גאולתם (מגילה יא,ב), שלא יחזרו לארץ, שזה נגד רצון ה' בתורה, והתורה באמיתיותה ושלמותה היא דווקא בא"י (ספרי "עקב", מג); לכן התיקון והתשובה מהחטא הזה קשור בא"י ובגילוי תורה בשלמותה. לכן נתלו במיוחד עשרת בני המן על שקטרגו על חזרת ישראל לארץ: '"עשרת בני המן" - ראיתי בסדר עולם, אלו עשרה שכתבו שטנה על יהודה וירושלים, כמו שכתוב בספר עזרא (עזרא ד) "ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה על ישבי יהודה וירושלם". ומה היא השטנה? לבטל העולים מן הגולה בימי כורש שהתחילו לבנות את הבית, והלשינו עליהם הכותים והחדילום. וכשמת כורש ומלך אחשורוש והתנשא המן דאג שלא יעסקו אותן שבירושלים בבנין, ושלחו בשם אחשורוש לשרי עבר הנהר לבטלן' (רש"י ט,י). גם המן עצמו היה קשור לזה, ולכן בהתנגדות נגדו התחזקו בקשר לארץ ולקדושה שבארץ (כמתגלה במקדש), שזה קשור גם לתורה שהיא קדושה השייכת במיוחד בארץ; וכן הרצון למקדש מקשר לתורה, כי מרכז המקדש זהו התורה שבקה"ק. בדומה גם נראה, שקודם הגעת ישראל לא"י יש צורך בהתחזקות בתורה, ולכן כך היה בהר סיני קודם ההגעה לארץ בימי יהושע, וכך גם בימי מרדכי קבלת תורה קודם הגעתם לארץ (שדרויש בנו יאשר לחזור לארץ). בנוסף, באותם ימים היה את עזרא שהוא כעין משה שהיה ראוי לקבל את התורה (סנהדרין כא,ב), לכן אז התגלה דימוי והשלמה למתן תורה (ונראה ששני אלו קשורים, שעזרא קשור לתורה כמשה בשל מציאותו בזמן של הגעה לארץ). נראה שיש עניין של גילוי תורה בפורים משום שעצם שנאת הגוים אותנו זה בשל התורה שבנו: '"לתת נקמת ה' במדין". הקדוש ברוך הוא אמר "נקמת בני ישראל", ומשה אמר "נקמת ה'"? אלא אמר הקדוש ברוך הוא להם: הריני ואתם זיקו שלכם מתבקשים, שגרמו לי להזיק אתכם. אמר משה: רבון העולם, אם היינו ערלים או עובדי (עבודת גילולים) [עבודה זרה] או כופרים במצות, לא היו שונאים אותנו ולא רודפין אחרינו, אלא בשביל תורה שנתת לנו. לכך הנקמה שלך. הוי, "לתת נקמת ה' במדין"' (תנחומא "מטות" סימן ג). ממילא כל גזרת המן נובעת בשורשה משנאת ישראל על היותנו דבקים בתורה. לכן בהצלה מזה בא בהיפוכו חוזק גדול לדבקות בתורה. אולי גם מעשה המן נעשה בשל אי דיוק בהליכה בדרכי התורה, ששאול לא הרג את אגג: '"ומה שילם לי ימיני" דלא קטליה שאול לאגג, דאתיליד מיניה המן דמצער לישראל' (מגילה יג,א). לכן כאן התחדד לישראל הצורך בחיבור מושלם לתורה, עד כמה זה חשוב, ושזה קשור למה שקרה להם שכמעט הושמדו בשל כך, לכן זה הביא לרצון גדול וחזק לחיבור לתורה, ולכן קיבלו את התורה מרצון. אולי אפשר שיש דעה שמגילת אסתר נתנה בסיני (שהכוונה שיש במגילה יסודות שנתנו בסיני, ראה ב'מועדי ישראל' על פורים, למרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א), לכן כיון שיש קשר למתן תורה, לכן בזה ראוי שיעשה השלמה למתן תורה (אולי נרמז גם שלמדו ש'קיימו מה שקיבלו כבר', מעבר לפשט שקיבלו את התורה במתן תורה, מרמז גם שיש כאן עניין של דבר שכבר קיבלו מסיני שזהו את המגילה; שבפשט נאמר שקיבלו עליהם לקיים את ימי הפורים, שזה בעומק כולל את קריאת המגילה, כך שכעין נרמז שזה קשור לסיני).