בבסיס : עילת ההפגנות שחלק גדול מהעם הדיר עצמו ממצוות מלאכה בששת הימים ואחר כך גם כהמשך השתמטות מנשיאה בעול הביטחון . לאלה יום השבת הוא חלול נטול כל משמעות אלוקית משה אהרון , (17.03.2023)

בס"ד.
משולש ימי ה"הקהל"-------------------------------.ישנם בתורה שלושה ימי "הקהל" עיקריים ובעלי משמעות ערכית ורוחנית מכרעת.
 

יום ההקהל הראשון=============

יום ההקהל הראשון היה השבת הראשונה שבת בראשית  . עת הקב"ה לאחר בריאת העולם והיקום  [כמו משה לאחר מכן לאחר בניית המשכן] הקהיל אליו את כל הבריאה והבריאות  לשבות עימו בשבת ולקדש. מיני אז יום זה , יום השבת יוחד כיום "הקהל" אופייני וייחודי. כפיסגת :"שבעת הימים" .

יום ההקהל  השני=================.

 הוא מעמד הר סיני אשר גם כונה במפורש : "יום הקהל" .ואשר גם בו ה"שבת" מככבת והיא יסוד מוסד בדיברות ממש. ביחד עם הדיברות האלוקיות הראשונות -  כחטיבה עליונה שבדיברות . "הזכור" ו"שמור" של הדיברות  הם גם כנגד שני הדברים  של : יום ההקהל השלישי  ["אלה הדברים אשר ציווה ה'"]. והשניים : מחד עשיית מלאכה בשישה ימים לקיים ולתחזק הבריאה בבחינת : "לעובדה ולשומרה" ומאידך בשביתה בשבת קודש.
יום ההקהל  השלישי===================

ויש כנרמז גם את יום ההקהל השלישי .
 שכמו ה' בהקהל הראשון ,משה מיד לאחר בניית המשכן והקמתו,הקהיל  את כל "עדת ישראל  שעם ישראל "יעיד" ["עדת ישראל"] לדורות  עולם :  על היסוד המוסד של הבריאה ולוחות הברית : לקיים שני דברים אלה כחטיבה מושלמת אחת : מחד עשיית מלאכה בששת ימי המעשה  לגבש את ה"חול" שעליו תחול הקדושה של היום השביעי - יום השבת . שביתה,קידוש, הבדלה  של היום השביעי  - יום שבת . משה בהקהל השלישי ביקש  לחדד ולבסס את משמעות הרוחנית וערכית של שני ימי ההקהל הקודמים , מהותם וערכיהם. ובבסיסם השבת.
והנה אחיי ורעיי איפה טעינו :שהתמקדנו ערכית והילכתית : רק בדבר אחד משני הדברים - רק בציווי לעניין השבת : לקודשו ולהבדילו .מדוע יסוד הספירה של עד היום השביעי, מחק את משמעות הספירה הקודמת : של היום הראשון ועד ליום השישי -  על ערכם , מהותם ותכניהם : ובעיקרם  היא העבודה והמלאכה. של : "לעובדה ולשומרה" איזה משמעות יש ליום השביעי - יום השבת ללא עשיית מלאכה בששת הימים. ראש בפיראמידה = השבת נשען והוא חלק בלתי נפרד מבסיס הפיראמידה. אי אפשר לקיים את השבת ללא בסיסה החלק הבונה את השבת ומשמש עילתו העיקרית  אותה המלאכה ועשייה  - בששת ימי המעשה .איך אפשר לקיים :"וינח" ביום השביע כשקודם לכן לא התקיים יסוד המלאכה  כמעייף ומתיש או גם איך אפשר להניח לימי החול אם אין בהם דבר מה להניח אותו לא בכדי יום השבת גם הוא זכה לפועל "עשייה" - "לעשות את השבת". להמשיך עשייה אחרת על מנת לקדש את כל המכלול  כחטיבה שלמה אחת .

משה אהרון