"ונפש כי תקריב קרבן מנחה לה' סלת יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה לבנה" וגו' (ויקרא ב,א). 'אמר ר' יצחק: מפני מה נשתנית מנחה שנאמר בה "נפש"? אמר הקדוש ברוך הוא: מי דרכו להביא מנחה? עני, מעלה אני עליו כאילו הקריב נפשו לפני. א"ר יצחק: מה נשתנית מנחה שנאמר בה חמשה מיני טיגון הללו? משל למלך בשר ודם שעשה לו אוהבו סעודה ויודע בו שהוא עני, אמר לו: עשה לי מן חמשה מיני טיגון כדי שאהנה ממך' (מנחות קד,ב). 'עני - דרכו להביא מנחה שאין לו בהמות. חמשה מיני טיגון - סלת מחבת ומרחשת וחלות ורקיקין דמנחת מאפה, כל מידי דאית ביה שמן קרי טיגון. שאהנה ממך - כלומר שתקובל לפני בהן' (רש"י). במנחה נאמר "נפש" כרמז למעלת המנחה שמביא העני, שאע"פ שקשה לו מאוד להביא מממונו קרבן, בשל שממונו מועט ולכן כל מעט ממון חשוב אצלו ביותר, ובכ"ז מביא, אז דבר זה חשוב ביותר לפני הקב"ה ולכן מחשיב כאילו הקריב נפשו. בפרט שהתגבר על יצרו שמקשה עליו ביותר בשל מצבו (שכל מעט ממון יקר בעיניו ביותר) וכפה את יצרו להביא קרבן, בזה מקדש את עצמו לה', שמתעלה מאוד בכך וכעין שהעלה נפשו לה'. גם בנתינת הממון לקרבן זה משפיע עליו, שנחסר ממנו דברים בסיסים שצריך לקיומו ממש, כך שזה כעין מסירות נפש שיכול להגיע במקרה קיצון לסכנה, אז בזה כעין מוסר ממש את נפשו לה'. נראה שנאמרו חמשה מיני טיגון כביטוי לריצוי לפני ה', להתקרב לה', להיות מקובל לפני ה', כנגד הדימוי בין ה' והנשמה: 'הני חמשה "ברכי נפשי" כנגד מי אמרן דוד? לא אמרן אלא כנגד הקב"ה וכנגד נשמה. מה הקב"ה מלא כל העולם אף נשמה מלאה את כל הגוף, מה הקדוש ברוך הוא רואה ואינו נראה אף נשמה רואה ואינה נראית, מה הקב"ה זן את כל העולם כלו אף נשמה זנה את כל הגוף, מה הקב"ה טהור אף נשמה טהורה, מה הקב"ה יושב בחדרי חדרים אף נשמה יושבת בחדרי חדרים; יבא מי שיש בו חמשה דברים הללו וישבח למי שיש בו חמשה דברים הללו' (ברכות י,א). לכן בחמשה יש עניין לשבח את ה', כיון שבו מגלים כנגד ה' – שמראה על גילוי שקיים בנו שהוא כעין רמז לגילוי ה', כך שבזה יש נקודת חיבור גדולה ביותר לה', שבזה יש כעין גילוי ה' בנו (שהנשמה היא חלק אלוק), ולכן בזה ראוי לשבח את ה' ביותר (מתוך חיבור לה'); כך גם במנחות יש גילוי של חמשה כרמז לגילוי כנגד ה' – להראות את החיבור לה' (כמו אותו אוהבו של מלך שיש ביניהם חיבור אהבה) שלכן בזה מביאים לקשר קדושה חזק לה' ונעשים מקובלים לפני ה'. דבר זה מתגלה במיוחד במנחות שבדר"כ מי שמביאם הוא עני, שממונו דחוק ולכן בנתינתו זה משפיע על חייו, וזה כרומז לנשמה שמחייהו, ולכן זה מתבטא בגילוי כנגד הנשמה שמחייהו; גם רומז שנחשב לפני ה' במנחתו כמו שהקריב נפשו, ולכן מתגלה במנחות כנגד הנשמה. יש חמשה מיני טיגון, שהכוונה שיש בהם שמן ומטוגן (או אפוי), וזה כמרמז על נשמת האדם שיש בה גילוי כעין טיגון – שיש בה גילוי של שמן ואש, שזהו שהנשמה נרמזת בנר: "נר ה' נשמת אדם חפש כל חדרי בטן" (משלי כ,כז), ולכן נרמז שכאילו הקריב נפשו ע"י חמשה צורות של טיגון, שבחמשה מרמז כנגד הנשמה (כמו שאמרנו). אולי אפשר שבטיגון (שזה בשמן ואש) מרמז על נר, שזה מרמז על שנחשב העני כמוסר נפשו לה', שהנשמה משולה לנר, ויחד עם זה מרמז גם על התורה שמשולה לנר: "כי נר מצוה ותורה אור" (משלי ו,כג), שמקדש עצמו לה' ובכך נעשה מרוצה לפני ה', והבסיס לזה הוא התורה שהיא מגלה את רצון ה' בעולם – שמלמדת איך להיות מרוצה לפני ה'; שזהו שמחבר את עצמו (שמרומז בנשמתו שמאירה את כל גופו בקדושה) לתורה שמאירה אותו בקדושה, וכך נעשה מרוצה לפני ה' (שמסר את עצמו לה', כאילו הקריב עצמו כקרבן). נראה שנר רומז לתורה, ולנשמה שהיא מאירה את האדם באור תורה הגנוז בה, שמחברת את האדם לה' ע"י גילוי תורה שיש בה. אולי לכן מלמדים את האדם בבטן אימו את כל התורה (' ... ומלמדין אותו כל התורה כולה, שנאמר (משלי ד ד): "ויורני ויאמר לי יתמך דברי לבך שמור מצותי וחיה", ואומר (איוב כט, ד) בסוד אלוק עלי אהלי"' [נידה ל,ב]) כי זה ייעודו בעולם, ולכן אז רואה את כל העולם ע"י אור נר שדלוק על ראשו ('ונר דלוק לו על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו, שנאמר (איוב כט, ג) "בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך"' [שם]), שאותו נר מרמז לנשמתו שהיא נר שמאיר באור תורה בעולם, ולכן רואה באותו זמן את העולם עם לימוד תורה שלומד, שזהו רמז לנר – נר נשמתו שמאירה בו בנר תורה בעולם. נר מרמז לאור שמאיר בעולם, שכך מרמז לתיקון העולם, שאור מרמז לחיוב, וכך "ותורה אור" שמאיר את העולם בגילוי תורה (וכך עובר רואה בנר שמאיר לו את העולם, כרמז שזהו ייעודו בעולם [שלזה עכשיו מתפתח בבטן אימו], שבא להאיר את העולם). נראה שנרמז בנר (בנוסף לכך שמאיר בעולם) כרמז שהתורה מתקנת את הדעת של האדם שתהיה דעת ישרה כמו שה' בראה, שמתגלה שהאדם חושב והולך ע"פ התורה שמאירה דרכו, זה מרמז כנגד שיש בעולם גילוי של נ' שערי בינה ('נ' שערי בינה נבראו בעולם' [ר"ה כא,ב]) וזה מתגלה בנו ע"י התורה שמאירה בדעה הישרה, ולכן נרמז ב"נר" שזה גימטריה של 50 (שערי בינה) כפול חמשה חומשי תורה.