בניית המשכן כמו גם לימוד התורה אינו מבטל דבר מיסודות הבריאה.

---------------------------------------------------------------------------------

בניין המקדש  וכמו גם לימוד התורה . אינם אמורים לבטל ולו יסוד אחד מהבריאה. וודאי לא מלאכה בשישה ימי המעשה  במסגרת הציווי : "לעובדה ולשומרה" - את הבריאה..

 זו הסיבה שמשה בטרם כניסה למפעל התרומה והבנייה של המשכן, כינס את כלל עדת ישראל  בביטוי מאד ערכי מכוייל  : "הקהל".

 לרמז כי דברים אלו הם המשך של הדברים שנאמרו "ביום הקהל" - הוא מעמד הר סיני.

והציווי הוא קודם לכל שמירת שבת. .

אלא שרבים נוטים לטעות מצוות השבת איננה עומדת לעצמה .

 היא חלק ממשוואה הרמונית ושלמה.

 והמשוואה היא :"ששת ימים תעשה מלאכה".

 אין משמעות לשבת, אם אין בצידה ששת ימי המעשה.

 כשם שהשבת בבריאה בא אך ה לאחר ששת ימי המעשה. 

זו הסיבה שבפתיח לפרשת ויקהל  דייק הכתוב לאמור : "אלה הדברים אשר ציווה ה' לעשות אותם  ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודששבת שבתון לה'"

 "דברים" נאמר ודווקא בדיוק של לשון רבים .

ללמדך שהציוי חל גם על מלאכה בשישה ימים . וכמובן וגם שבתון בשביעי.

 ואכן בהמשך לשם השוואה, לעניין מצוות התרומה נאמר ביחיד :  

"זה הדבר אשר ציווה ה' לאמור : .

 גם בפרשה קודמת : "כי תשא" מופיע הציווי על השבת . וגם שם הצמד המשוואתי של ששת ימי מלאכה ושבתון בשביעי מופיע כ"צמד" אחד מחייב.

 הנה כי כן ,בשני המקורות הנ"ל ודווקא בהקשר למלאכת המשכן ,השבת איננה אך לעצמה .

 היא סיומו המבורך של התהליך. 

תהליך מחייב לא פחות של מלאכה בששת ימי המעשה.

 שגם אין משמעות לשבת בלוא ששת ימי המעשה.

 יתר על כן , כשם שמלאכת המשכן לא מבטלת חלילה את השבת - כיסוד מוסד של הבריאה.

  כך שום דבר אחר גם לא לימוד תורה אין בו משום צידוק לבטל את היסוד "המשוואתי" לשבת .

והוא כאמור : "ששת ימי המעשה" שנסמכים לו לשבת .

שהמלאכה בששת הימים היא לא רק לקיים בזיעת אפך תאכל לחם .

אלא לקיים גם את הציווי : "לעובדה ולשומרה".

 זאת ועוד התורה נתנה דעתה ללימודו של כלל ישראל  את התורה לפיכך ניתנה מצוות ההקהל 

 של קריאת התורה בפני עולי הרגל בשנת השמיטה.......

משה אהרון