מרן הגאון הגדול מו"ר הרב חיים דרוקמן שליט"א מביא בשיעור על דברי ר"י: דצ"כ עד"ש באח"ב, כמה דעות להסביר מה בא ר"י לומר בזה (ראה ב”לזמן הזה”). ואולי אפשר להוסיף שבכוונה חילק ל-3 כנגד 3 רמות – צדיקים בינונים ורשעים, שבנ"י היו עובדי ע"ז כמו המצרים ולכן יכלו לומר על מכת בכורות שה' הרג במצרים, במה שונים המצרים מישראל שלכן מגיע להם עונש חמור שכזה? לכן ה' הראה דרך המכות את רשעותם של המצרים, ולכן בא ב-3 סבבים של מכות שבכל סבב 3 מכות (כחזקה). הראשון דצ"כ שהוא כנגד צדיקים שבא להראות שאינם כאלו, שמוכים ובכ"ז לא מוכנים לשחרר את בנ"י. ובמכות אלו היה צד חיובי, שהדם וצפרדע באו מהכאת היאור וכינים מהכאת הארץ, שבאלו משה לא הכה כיון שעשו לו טובה וזהו כנגד כעין צדיקים, שהוכה היאור שהיה אלוהיהם של מצרים, כעין לומר שזה כאילו חיצוני להם, שחיים במצרים (אדמת מצרים-כינים) ולכן האמינו במסורת אבותיהם ביאור ששוטף את אדמת מצרים ומחיה אותה ולכן כאילו אינם אשמים אלא כאילו כנגד צדיקים. והוכו 3 פעמים ולא חזרו בהם (ומוכח שאינם צדיקי גוים) ולכן השלישי זה החזק, ולכן בכינים הודו חרטומי מצרים "אצבע אלקים הוא" (שמות ח,טו) כעין שהודו בבושת פנים שזה גדול מהם. אח"כ עד"ש כנגד בינונים, שהמצרים עבדו לצאן, ובערוב שהיו חיות רעות ובדבר מתו בע"ח רבים ואף בשחין "באדם ובבהמה" (ט,י), וזה כנגד שנתנו לבנ"י להיות בגושן בשל היותם רועי צאן שזה תואבת מצרים, ולכן כאילו בינונים בלי מעמד ברור כיצד להחשיב זאת (שאת הטוב, שנתנו לבנ"י לחיות במצרים ברעב, זה נחשב על דצ"כ שהוא היאור שמחיה את ארץ מצרים, ואדמת מצרים [כינים] שנתנו לבנ"י לחיות ולשרוד ברעב במצרים) וזה מראה על רשעתם שעבדו לצאן כע"ז (כשאר עמים שהיו עובדי ע"ז) והשלישי בו הוא שחין שבו "ולא יכלו החרטומים לעמוד לפני משה מפני השחין" (ט,יא) שהתבזו בכך שאינם יכולים אפילו לעמוד לפניו, ואח"כ שהוכח שאינם משחררים את בנ"י שאינם אפילו כבינונים בא אח"כ באח"ב כנגד רשעותם, שברד וארבה חיסל את כל האוכל של המצרים, שזה מול אנשים, כנגד שהרעו לבנ"י והציקו להם בעבדות קשה, שזהו חיסול האוכל כעין שאין איך להתקיים, ובחושך לא יכלו לראות ולזוז שכאילו אינם חיים, שהעיוור חשוב כמת (וק"ו כשגם לא יכול לזוז) וזהו השלישי שהוא השיא. ואחרי כל זה הוכח רשעותם הגדולה של מצרים שלכן ראוי שה' בעצמו ירד ויכה את מצרים במכת בכורות ויפלה לטובה את בנ"י. ו-3 אלו החלקים גם קשוים לדורות בחובת פסח מצה ומרור, שכנגד צדיקים (פסח) בינונים (מצה) ורשעים (מרור) . ואולי לכן כשמשה אמר שלא יאמינו לו ה' נתן לו 3 הוכחות (פרק ד') כנגד שבנ"י במהותם צדיקים ולכן בתחילה מטה נחש, שבאו למצרים לצורך אוכל, שהמצרים היו כמטה לעזר אבל נעשו לנחש הרע והזיקו לבנ"י, שזה חיצוני לבנ"י, ואם לא יאמינו סימן שהם הושפעו לרעה, ולכן יד צרעת, שצרעת כנגד לשוה"ר שסיפרו לפרעה על שהכה (בידו) את המצרי, ואם גם לזה לא יאמנו בא מים שנעשו לדם, שמים זה טהרה ודם זה טומאה, כעין ששקעו עד שבנ"י הטהורים ניראים ביבשת מצרים כטמאים. 10 מכות כנגד 10 המאמרות, שיציאת מצרים היא גאולת העולם ולכן כנגד ביאתו, ובמשפט העולם יש 3 דרגות (ביוה"כ וכן בדין שלעתיד) צדיקים בינונים ורשעים, ולכן כך גם נירמז בחלוקה ל-3 במכות מצרים

(לרפואת אברהם בן בתיה שליט"א)