יתר -על שם שיתר פרשה אחת בתורה: "ואתה תחזה"; יתרו -לכשנתגיר וקיים המצות הוסיפו לו אות אחת על שמו...

גם בתחום הרפואה מקובל להיוועץ ולטפל אצל רופאים לפי מקצועיותם ומומחיותם, בין שהוא בן ברית ובין שאינו. 

עד כמה ניתן לסמוך על רופא שמחווה דעה שיש לה השלכות הלכתיות כבדות משקל, כאשר הוא עצמו אינו שומר מצוות. והאם יש להשתדל ללכת דווקא לרופא שהוא יהודי ירא שמים?

גם ספק פיקוח נפש דוחה את השבת, וכאשר יש מחלוקת בהערכה הרפואית, חוששים לדעה המחמירה. לכן, בחולה מסוכן, אין להתעלם מחוות דעת רפואית המחייבת לעבור על איסור גם אם ניתנת ע"י רופא גוי או שאינו יר"ש, כי מידי ספק פיקו"נ –לא יצאנו. אולם אין להתעלם מסימן השאלה אודות נאמנות הרופא לגבי דברים שהוא אינו מאמין בהם. וכך כתב הביאור הלכה: "רופאי ישראל שהרבה מהם חשודים לעבור על דברי תורה ולחלל שבת...צריך עיון רב אם יש לסמוך עליהם, ובאמת הדבר תלוי לפי ראות עיני המורה את העניין" (תרי"ח ד"ה "לחולה") מכאן, שאם יש התלבטות משמעותית על הפרק, בפרט כשיש לה משמעות הלכתית, יש להידרש לחוות דעת נוספת ((Second Opinion.

ככלל, הרופאים מפעילים שיקול דעת ואחריות, ואין להטיל דופי בשיקול דעתם. אולם גם רופא, ככל אדם עלול לטעות, וכן לשקול דברים על-פי השקפת עולמו. וככל שהרופא מומחה יותר, כך שיקוליו ענייניים יותר ואינם מושפעים מחשש לתביעות (מה שעלול לגרום לראיית המצב בגוזמה) וזאת גם אם המומחה הבכיר אינו שומר מצוות (אג"מ,יו"ד,ד,ח). היות ופעמים רבות ההתלבטות נוגעת בשאלות הלכתיות, כגון: שבת ומועד, הפלות, מניעת הריון, טיפול מסוכן וכו', לכן הטוב ביותר לשתף רב פוסק, והלה ישקלל עם השואלים את מכלול הדעות ויביע דעתו "כראות עיני המורה" עם הרבה תפילה ש"יהי אלוקים עמך".