במה זכה יהושע שדווקא הוא יכניס את בנ"י לא"י?- בפשטות זה קשור לעמידתו האיתנה בעד א"י מול שאר בנ"י, שבהקשר לחטא המרגלים נאמר "יהושע בן נון העמד לפניך הוא יבא שמה אתו חזק כי הוא ינחלנה את ישראל” (דברים א,לח). אלא שאם כן מדוע לא כלב הכניסם הרי גם הוא היה מהמרגלים ועמד איתן בעד א”י ועוד מכח עצמו (שלא כיהושע שמשה הוסיף לו אות)?- אלא שכניראה שבין שניהם יש הבדל ביחס להבין אנשים כיון שנאמר גם “קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו" (במדבר כז,יח) שהכוונה '"אשר רוח בו" - כאשר שאלת שיוכל להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד' (רש"י) ולכן דווקא יהושע היה ראוי להיות מנהיג יותר מכלב, ולכן הוא ניבחר להיות המנהיג שיכניסם לארץ. אולם ניראה שיש יותר מזה שדרשו חז"ל:'דבר אחר "לחם אבירים אכל איש" זה יהושע שירד לו מן כנגד כל ישראל, כתיב הכא "איש" וכתיב התם "קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו". ואימא משה דכתיב "והאיש משה ענו מאד"?- דנין איש מאיש ואין דנין איש מוהאיש' (יומא עה,ב-עו,א) שמתי ירד לו כנגד כל ישראל?- מפרש"י :'זה יהושע- שעלה עם משה עד תחומי ההר שנאמר "ויקם משה ויהושע משרתו ויעל משה אל הר" סיני, והמתין לו יהושע שם כל מ' יום שנאמר "וישמע יהושע את קול העם ברעה" למדנו שלא היה עמהם ושם היה יורד לו מן כנגד כל ישראל ' כך שהפס' של לחם אבירים פרושו בזמן מתן תורה, ונילמד על יהושע מהפס' על בחירתו להיות המנהיג שיכניסם לארץ. שזה לא במקרה אלא שבשביל כניסתנו לא"י יש חשיבות גדולה לת"ח, כמו שאמרו חז"ל על הפסוק "צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ"” (דברים טז,כ) 'מלמד שמנוי הדיינים כדיי להחיות את ישראל ולהושיבם על אדמתם' (ספרי דבי רב פיסקא קמד) [וכן פרש"י] שאמנם זה מדבר על דיינים, אבל הת"ח הם גם הדיינים. ובפרט יש חשיבות לת"ח בכיבוש הארץ כמו שמצאנו במלחמת העי שנפל 'יאיר בן מנשה ששקול כנגד רובה של סנהדרין' (סנהדרין מד,א) ששקול כרובה של סנהדרין פרושו שהוא הגדול שבסנהדרין, כך שהת"ח הגדולים היו שותפים בכיבוש הארץ. לכן יהושע שהוא ת"ח גדול, שהיה יד ימינו של משה (משרתו) ומימלא חל בו 'גדולה שמושה של תורה יותר מלמודה' (ברכות ז,ב) יש בו כח של תורה גדולה, ולכן על הפס' “אכל איש" שלומדים על יהושע זה דומה ל"והאיש" של משה, כי המשמשו מתחבר אל רבו ע"י שמשמשו, וכך גדלותו בתורה עם חיבור של א"י (במרגלים) עשה את יהושע להיות הראוי להכניסם לארץ. וזה נידרש בהקשר למן ("לחם אבירים") כיון שזהו אוכל המלאכים (יומא עה,ב) שהם רוחניים, ובא"י הגשמי הוא רוחני, כמו שלכן מברכים "לאכול מפריה ולשבוע מטובה" שזה ברכה על שפע הקדושה שמתגלה בפירות א"י (ב"ח על הטור) ולכן בפרט המן שהוא מזון רוחני מרמז על פירות א"י שהם גם סוג של מזון רוחני, לכן בו נירמז "איש" כנגד הפס' של בחירת יהושע למנהיגות. ולא במקרה זה נעשה (שקיבל מן) בזמן שחיכה למשה בסיני, כיון שזה מקשר לתורה, ובפרט שחיכה לו שם כ"משרתו" שבקשר לא"י יש חשיבות לא רק לת"ח אלא במיוחד לת"ח שפועלים (כמשרת), כמו יאיר בן מנשה שיצא לילחם (כמו שבדורנו היה שר התורה מרן הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א) ולכן זה קשור למנהיגות שבא"י ובפרט בכיבושה. וניראה שביהושע נירמז עניין התורה שעיקרה בא"י (שבחו"ל שמירת התורה זה מטעם "הציבי לך ציונים") ועניין בנ"י שמחוברים כציבור דווקא בא"י (שלכן בחו"ל לא קובעים תענית ציבור), שזהו שמשה מוסיף ליהושע את האות י' כדי להצילו מעצת מרגלים (“ויקרא משה להושע בן נון יהושע" (במדבר יג,טז) 'התפלל עליו יה יושיעך מעצת מרגלים (במ"ר)' [רש"י]) שב-י' רמוז עשרת הדברות שיהושע חיכה למשה בסיני, והאות עצמה באה משרה ('יו"ד שנטלתי משרי עומד וצווח כמה שנים עד שבא יהושע והוספתי לו' [סנהדרין קז,א]) ששינוי שמה בא כדי שתביא את בנ"י (הולדת יצחק) ויצחק שנולד מכך לא יצא מא"י- כך שהוספת האות הזו באה להצילו מלחטוא במרגלים ע"י חיבור של התורה בנ"י וא"י שזהו שלמות הקדושה, שכך לא חטא וכך ראוי להנהיג את בנ"י ליכנס ולהתיישב בא"י. כניסתנו לארץ והתיישבותנו בה, באה בחיבור שלמות הקדושה כדי לקדש את העולם ולגלות את שם השם בעולם כולו(ולכן כשמשה חטא בקידוש השם [מי מריבה] נענש שלא ליכנס לארץ).

לע"נ סבי יהושע צבי בן דוד ז"ל