מתי נכתב ונחתם בר"ה ויוה"כ
במשנה נאמר 'בר"ה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון שנאמר "היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם" '. וזיהו דעה זאת כדעת 'דתנא דבי רבי ישמעאל.. ואדם נידון בר"ה וגזר דין שלו נחתם ביוה"כ' וכן הובאו שם קודם דעות ר"מ ור"י שאדם נידון בר"ה ונחתם ביוה"כ. והנה מובא בגמ' בהמשך 'א"ר כרוספדאי א"ר יוחנן שלשה ספרים נפתחין בר"ה אחד של רשעים גמורין ואחד של צדיקים גמורין ואחד של בינוניים צדיקים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים רשעים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה בינוניים תלויין ועומדין מר"ה ועד יוה"כ זכו נכתבין לחיים לא זכו נכתבין למיתה' (שם טז,ב)ולא מובן כיצד ר"י שהיה אמורא חלק על כל התנאים?- ואמנם מובא ישר בהמשך מחלוקת ב"ש וב"ה ושם נאמר 3 כתות, אולם זה מדובר ליום הדין של תחיית המתים (רש"י)?- והגר"א הסביר שיש 2 סוגי דין בר"ה, אחד על העוה"ז (המשנה) ואחד על העוה"ב (ר"י), ומרן גדול הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א דחה דברי הגר"א בשל דברי (המדרש ו)הירושלמי שמביאים את דברי ר' כרוספדאי על העוה"ז, וחוזרת השאלה כיצד חלק?- ואפשר שר"י למד שהדין ביוה"כ הוא כמעין דין קטן של תחיית המתים (ששניהם דין לכל העולם) ולכן למד שבבריתא הזו (של ב"ש וב"ה) חלקו על המשנה והברייתות האחרות, אולם זה קצת דחוק. וניראה שלמד שהמשנה אומרת 'עוברין לפניו כבני מרון' שמדוע שינו מהלשון של 'נידון'?- לכן למד מהמשנה שבר"ה פותחים את הספרים אולם זה לא אומר שכותבים לכולם, אלא שמתחילים את הדין, שזהו פתיחת 3 הספרים. ומה שנאמר בברייתא 'אדם נידון בר"ה' הכוונה מר"ה, כיון שיש צדיקים ורשעים שנידונים בו, ואף לבינוניים דנים שנותנים להם 10 ימים לשוב בתשובה. והחתימה ביוה"כ שגם לרשעים חותמים את דינם שלא יכולים לשנות, שאע"פ שחתמו אותם בר"ה זה עדיין בקלות יכול להשתנות כיון שיש פתח תשובה גדול בימים אלו (ר"ה יח,א) ולכן כיון שזה לא חתימה גמורה שהיא סופית, לכן לא קראו לחתימה בר"ה חתימה אלא ביוה"כ. או שצדיקים ורשעים גמורים הם מועטים ולכן אין להתייחס אליהם כ"ך, ולכן בברייתות התייחסו דווקא לבינוניים שהם כמעט כולם, ומה שאצל ר"י משמע שהבינוניים נכתבים ביוה"כ ולא בר"ה, צ"ל שנכתבים בר"ה ולא חותמים, ומה שאומר 'זכו נכתבין לחיים' הכוונה שאם זכו להחשב צדיקים נכתבו לחיים בר"ה, ואם שינו להם במשך 10 הימים להחשב כצדיקים (שקודם נכתבו כרשעים) אז שונה ונכתב ביוה"כ. אולם בפשטות ניראה שנכתב ביוה"כ ומה שנאמר בברייתות זה 'נידון בר"ה' אולם לא נכתב כלל הבינוני אלא ביוה"כ.