איך מתכוננים ליום הדין הגדול
נכתב על ידי DL2000, 8/8/2013
בס"ד
הגענו בחסדי ה' אל חודש 'אלול', חודש הרחמים והסליחות, אותו נתן בורא עולם לעמו אהובו על מנת שיתכוננו
לקראת יום דינם וישפרו מעשיהם, כדי שיזכו לכתיבה וחתימה טובה בשנה הקרובה, שנת התשע"ד, הבעל"ט.
סיפר הרב ראובן בענגיס זצ"ל שלפני שנים בודדות, בהיותו ילד, כאשר היו מכריזים בבית הכנסת על התקדש
ראש חודש אלול, החלו כל המתפללים לבכות, עד אשר נזקקו להביא במהירות מים למספר אנשים שהתעלפו
מהפחד הגדול של הימים הקדושים והנוראים הללו.
הרב יחזקאל לווינשטיין זצ"ל סיפר שבעיר 'קלם' היו מונים כמה ימים עברו מאז תחילת אלול,
כמו בספירת העומר, על מנת להזכיר לעצמם לנצל את הזמן היקר ולהגיע מוכנים למשפט על חייהם.
מדוע אנו כיום לא מרגישים את פחד יום הדין הקרב ובא? מדוע איננו מתכוננים כמו הדורות הקודמים?
"הבעיה היא", אומר הרב מנחם שטיין שליט"א, "שאנשים לא מבינים שיש להם משפט של ממש על חייהם.
הבריאות שלך, האם לא תראה בתי חולים בשנה הקרובה – הכל תלוי בחודש הזה!. האם תהיה לך שלווה ורוגע?
הרי תחשוב רגע: כמה מקרוביך ומכריך לא זכו לעבור את השנה האחרונה? הכל נקבע בראש השנה שעבר!.
כמה לחצים ודאגות עברת השנה? גם הם נקבעו בר"ה שעבר,
"מי ישקט ומי יטרף. מי ישלו ומי יתייסר", בין בייסורי גוף ובין
בייסורי נפש ל"ע – הכל תלוי בך עכשיו בחודש זה.
אסור להתפתות לרחוב, ברחוב לא מרגישים את חרדת הדין.
אך אדם צריך לזכור שהכל תלוי בהכנתו בחודש זה".
המשיך הרב שטיין וסיפר: "היתה פה בעיר בני ברק, נערה
צעירה, בשם אפרת כהן. ערב אחד, היא חצתה את הכביש
ברחוב ז'בוטינסקי, רק כדי לומר 'מזל טוב' לאחד מבעלי
השמחות באולם 'קינג דיוויד' שהכירה.
לפתע הגיע אופנוע שנכנס בה ומיד שניהם מתו במקום.
ההורים המזועזעים ערכו באותו לילה הלוויה, כשהם לא
מעכלים: הרי רק לפני כמה רגעים היתה לנו בת צעירה וצדיקה שעוד לא בנתה את ביתה ולא החלה את חייה?.
"תגידו לי", שאל הרב שטיין, "אפרת כהן תיכננה למות השנה? האם היא אי פעם חלמה שהכריזו עליה
בשמיים באותו ראש השנה למיתה? נערה צעירה שבסך הכל חצתה כביש רגיל כדי לאחל מזל טוב.
אם אפרת כהן היתה פה כעת, אני בטוח שהיא היתה מוסרת את המסר הבא: 'אל תהיה בטוח בכלום, אל תהיה
שאנן, כי אין לך מושג מה יכול להיות אתך, לא משנה באיזה גיל אתה. תתחנן לבורא שיתן לך שנה נוספת!".
סיים הרב שטיין ואמר: "אדם חכם, מכין את עצמו עכשיו בחודש זה , לפני שהדברים נקבעים".
ואמרו רבותינו ז"ל שהתביעה הגדולה ביותר על האדם היא: "למה לא התכוננת לקראת היום הגדול? למה לא
קיבלת על עצמך איזו קבלה, אלא נשארת שאנן ובזבזת את הזמן היקר שניתן לך משמיים?".
פעם אחת נשא ר' אליהו לופיאן זצ"ל שיחה בישיבת פונוביז' לגבי חשיבות פחד הדין ואמר: "כשהייתי ברוסיה,
זוכר אני שהעמידו לדין שני אנשים על עבירת חוק דומה שעשו שניהם.
הראשון עמד לדין כשהוא רועד ומפחד מאד מה יהיה בדינו, ובסופו של דבר זיכו אותו בית הדין ופטרוהו לשלום.
חבירו, שעבר את אותה עבירת חוק, הגיע למשפט והחל לסרק את שערות ראשו בשעת הדין לעיני השופטים,
והיה רגוע ושליו - דנו אותו מיד להוצאה להורג!.
כך בדיוק היא גם התביעה בשמיים: האם יש לך פחד מיום הדין על חייך? או שהעברת את החודש בלא שינוי?
אם כן, מה העצה להגיע ליום הדין מוכן עם פחד וחרדה?
סוד זה גילה ר' יחזקאל לוינשטיין זצ"ל לתלמידיו ואמר: "אדם שכעת, בחודש אלול, מקבל על עצמו איזו קבלה
קטנה: ברכה בכוונה, ברכת המזון מסידור, שמירת עיניים, צניעות ודומה – ע"י הקבלה הוא מזכיר לעצמו את
יום הדין, ובזכות ההכנה שעושה כדי לזכות בדין - היא בעצמה יכולה לזכות אותו ביום הדין בראש השנה!.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
