בס'ד

     הליכה בדרך


טהרה בדרכים

"והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה" (במדבר ט,יג). איזה איש יכול להחזיק את עצמו בקדושה בעבודת ה' ובלימוד תורה מתוך טהרה? מי ש"בדרך לא היה"; מי שאינו נוסע בדרכים. כי בדרך קשה מאוד להקפיד על כל ההידורים והדקדוקים.
(החוזה מלובלין)

להישמר במסעות

זהו שנאמר "אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה" (ויקרא ו,ו), ואמרו חז"ל (ירושלמי יומא פרק ד): "אפילו במסעות". יש כאן אזהרה שאש הקודש לא תכבה בדרך, בנסיעות, במקומות שבהם אין סביבה טובה והשפעה חיובית.
(עיטורי תורה)

רב-פרצופים

הגמרא (ברכות ד) מציינת את ההבדל בין "אשרי יושבי ביתך" (פרק קמה בתהילים) ל"אשרי תמימי דרך" (פרק קיט), שבראשון מסודרים הפסוקים פעם אחת על-פי א-ב, ואילו בשני הם מסודרים "בתמניא אפין" – בשמונה פנים, כלומר, שמונה פסוקים לכל אות מהא-ב. יש בזה רמז: היושבים בבית ואינם מרבים בנסיעות ("אשרי יושבי ביתך") יש להם פרצוף אחד, הם אינם משתנים; אבל ה"תמימי דרך", שמרבים בדרכים ובנסיעות, יש להם שמונה פרצופים, כי בכל שעה הם צריכים לשנות את התנהגותם על-פי המקומות שבהם הם נמצאים.
(רבי נפתלי מרופשיץ)

לפחות בבוקר ובערב

"ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" (דברים ו,ז). כאשר האדם נמצא בביתו הוא חייב בקיום הציווי "והגית בו יומם ולילה". אבל "בלכתך בדרך", כשהוא שוהה בדרכים, יראה לקבוע עיתים לתורה לפחות פעמיים ביום, בבוקר ובערב.
(חתם סופר)

שליחות של ההשגחה

"מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ" (תהילים לז,כג). כל אדם הוא שליח ההשגחה העליונה, להאיר אור תורה ועבודה במקום ובסביבה שבה הוא נמצא, על-פי גזֵרת ההשגחה העליונה., הבחירה היא ביד האדם, וכאשר הוא בוחר בטוב, אזי ב"דרכו" של האדם "יחפץ" הקב"ה.
(הרבי הריי"צ מליובאוויטש)

מסבב הסיבות

השגחה פרטית היא שהקב"ה מסבב סיבות שיהודי יגיע למקום מסויים בזמן מסויים, כדי לעורר חיוּת בתורה, עבודה ואהבת-ישראל.
(אגרות-קודש)

הקרקע המתינה

הרבי הרש"ב מליובאוויטש ראה פעם אחת שני חסידים, האחד ר' פרץ שמו והשני ר' מענדל, יושבים בצד הדרך וחוזרים על מאמר חסידות. אמר להם הרבי: פיסת ארץ זו המתינה מאז בריאת העולם שפרץ ומענדל יֵשבו עליה ויחזרו דברי תורה.

הכשרה לעתיד

עבודת הבירורים של בני-ישראל בכל חלקי תבל, מכשירה את העולם כולו לגילוי מלכות שמים בגאולה העתידה. אז יקויים הייעוד (צפניה ג,ט): "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד".
(ליקוטי דיבורים)