פרשנות אונקלוס – פרשת בראשית

מבוא

ידוע שתרגום הוא גם פירוש. אונקלוס שוזר בתרגומו פרשנויות רבות לפשט התורה. אני משתדל למצוא את המקומות המשמעותיים ביותר עבורי, בהם אונקלוס משנה את התרגום המילוי הפשוט לפרשנות. אני נעזר רבות בחומש "אורך ימים", ובו חיבורו של עמיתי וידידי, הרב יוסף שלום הלוי וינפלד שליט"א, פירוש המכונה "הבנת אונקלוס", ובו מובא תרגום לתרגומו של אונקלוס במקומות בהם יש חידוש לעומת הפשט. בפירושי יש הדגשה לחלק הפסוק אותו אני מצטט מתרגום אונקלוס.

אונקלוס הגר, שפירוש שמו ביוונית: המבשר, היה בן אצולה משפחת קיסרי רומא, התגייר במאה ה-1, היה תלמידם של רבי אליעזר ורבי יהושע, ונחשב לאחד מן התנאים^.לפי המסורת היהודית חיבר את" תרגום אונקלוס" שהוא התרגום הארמי העתיק והמוסמך לתורה .התרגום נועד להביא את התורה לשפתם המדוברת של היהודים בתפוצות הגולה. (מתוך ויקיפדיה).

פרשת בראשית

בראשית א,ב: וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ: אונקלוס: צדיא וריקניא. תרגום התרגום (=תה"ת): שוממה וריקה. מקובל לחשוב שתוהו ובוהו זה אי סדר.

א,יד: וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים, וּלְיָמִים וְשָׁנִים: אונקלוס: ומימני בהון יומין. תה"ת: ולמנות בהם ימים. השמש והירח נועדו לאפשר קיומו של לוח שנה ומניית ימים ושנים.

ב,א: וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ: אונקלוס: ואשתכללו. תה"ת: והושלמו והשתכללו. לא רק כלו והסתימו, אלא גם השתכללו בעקבות היום השביעי – השבת.

ב,ז: וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה: אונקלוס: לרוח ממללא. תה"ת: לרוח מדברת. נפש האדם מיוחדת מנפש בעלי החיים, בכך שהיא מאפשרת לאדם דיבור.

ו,ג: לֹא-יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם, בְּשַׁגַּם, הוּא בָשָׂר; וְהָיוּ יָמָיו, מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה: אונקלוס: ארכא יהיבת להון מאה ועשרין שנין, אם יתובון. תה"ת: המתנה ניתנה להם (לדור הרע), אם ישובון. ברכת "עד 120" אינה ברכת אורך ימים, אלא להיפך, קיצור ימים מחיי אדם רגילים באותם זמנים של כמעט 1000 שנה לאדם, רק ל 120 שנה, לבחון אם ישוב בפרק זמן זה מדרכו הרעה.

שבוע טוב מפרנקפורט (ביקור ביריד הספרים הבינלאומי), שבוע של התחלות מוצלחות של ראשית שנה ואשר נועדו להשפיע על חיי האדם במשך השנה כולה, שנה של מליאות, חישוב וייקור הימים העוברים לבלי שוב, השתכללות, דיבורי טעם ותשובה, אורן.