תוהו ובוהו מה זה ?? או לחוות את " רוחו ואורו של ה"
נכתב על ידי izik28, 17/10/2022
בסד
ד"ת לפרשת והפטרת בראשית התשפג
תוהו ובוהו מה זה ?? או לחוות את " רוחו ואורו של ה"
----------------------------------------------
בסימנא טבה זיכני הקב"ה לכתוב ד"ת לפרשת בראשית , אך יש משהו לא מובן, הפרשה מתחילה בפ"ס " בראשית ברא ה" את השמים ואת הארץ והארץ הייתה תוהו ובוו וחושך על פני תהום ורוח אלקים מרחפת על פני המים "
לפי הפשט זה נראה כך , לפני ש ה" ברא את הארץ , לא היה כלום, ארץ היא נקבה והיא דבר מוכר לנו מלשון אדמה , " והארץ הייתה תוהו ובוהו" לפי הפשט הארץ הייתה קיימת אך הייתה מן סוג של משהו לא ברור .. אז היה לא היה כלום ו?אז הארץ נבראה כמין סוג של כלום כזה?? ועוד מהי אותה רוח ה" שמרחפת על פני המים , שוב מה עם הארץ??
ועוד המילה ," בראשית מתחלקת ל ברא שית , ויש לכך פירוש מעניין של רבנו בחיי, " אם תשכיל עוד תמצא כי יש במלת בראשית א"ש ברי"ת, וכן עוד בראשית שתי תיבות — ברא שית, אלו השיתין שנבראו מששת ימי בראשית. וכן עוד בר"א תי"ש — זה אילו של יצחק שנברא מששת ימי בראשית. ועוד בראשית מלשון ארשת, והוא הדבור כענין שכתוב (ההלים כ״א) "וארשת שפתיו" ובאורו — "בי' ארשת", כלומר בי' מאמרות נברא העולם.
ודע והבן כי העולם נברא בתשרי, ומלת בראשית תרמוז לזה. ובדבר זה נחלקו בגמרא רבי אליעזר ורבי יהושע; רא״א בתשרי נברא העולם, ואע"פ שר״א ור׳ יהושע הלכה כר׳ יהושע, כבר הכריעו בגמ׳ בזה כר״א, הוא שאמרו כמאן מצלינן האידנא "זה היום תחלת מעשיך"? כמאן? כרבי אליעזר.
וע״ד השכל: בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ: ידוע כי המציאות כולו נחלק על שלשה חלקים. החלק הראשון עולם המלאכים, החלק השני עולם הגלגלים, החלק השלישי עולם השפל הזה. והכח הנסתר ברא שלשתן, ומלת בראשית תרמוז הכח הנסתר כי הוא ראשית כל ראשית בלי ראשית, והוא ברא תחלה עולם המלאכים שהם נקראים בכתובים "אלהים", ועולם הגלגלים והם "השמים", והעולם השפל והיא "הארץ". ומכח הענין הזה לא היה יכול להקדים ולומר "אלהים ברא בראשית" והוצרך לומר בראשית ברא אלהים כדי שתהיה מלת ברא חוזרת למלת בראשית. ותבין מזה כי הכח הנסתר שהוא ראשית ברא אלהים, והם המלאכים; והשמים, והם הגלגלים; ואת הארץ, והוא העולם השפל מגלגל הירח ולמטה, הכל נקרא בשם ארץ בכלל, והכתוב שאחריו מבאר זה "והארץ היתה תהו ובהו" כלומר הארץ שהזכיר ת ח ל ה שהוא שם הכולל, היתה בבריאה תהו כלומר חומר, שקבל צורות ארבע יסורות הרמוזים בכתוב".
האור החיים מסיר את פירוש המלים " תוהו ובוהו" , לדבריו הקב"ה ברא את כל הנבראים מראש, הכל היה קיים ,אך היה מעורבב דבר ודבר , המים עם הארץ , הצומח עם החי .. וכן הלאה .. כמו מין אי סדר כזה שאי אפשר לעשות עימו דבר ,הקב"ה ברא הכל עבורנו , הוא עצמו לא צריך את זה .. כיוון שהוא הכל ! לשם כך הוא התחיל לברוא דבר דבר , ובדיבור ,שכן אצל הקב"ה הדיבור הוא המעשה , לשם עשיית סדר קודם דרוש אור , לראות מה קורה , ורק אח"כ שאר הנבראים הארץ המים ואז הצומח החי ובני האדם בסו ף .
הכלי יקר מסביר, " והארץ היתה תהו ובהו". מאי דהוה הוה ומה צורך בידיעה זו. ונראה לומר לפי שמששת ימי בראשית והלאה אין הקב"ה משנה שום דבר מכמות שהיה וצפה הקב"ה שעל ידי מעשי הרשעים יחזור העולם לתוהו ובוהו כמו בדור המבול. וכן בחורבן הבית כתיב (ירמיה ד, כג) ראיתי את הארץ והנה תהו, והודיע לנו הכתוב שאם יקרה בזמן מן הזמנים שע"י מעשה הרשעים יחזור העולם לתהו לא יהיה נחשב שינוי בבריאה אלא יחזור העולם לכמות שהיה כי מטבעו להיות תהו ובהו וחשך, וע"י מעשה הצדיקים עשה הקב"ה הפך טבעו וברא האור לצדיקים וע"י קלקול המעשים יחזור העולם לכמות שהיה ולא יהיה נקרא שינוי בבריאה כי תנאי התנה הקב"ה עם כל מעשה בראשית ומטעם זה מיעט האור וגנזו לצדיקים כי לא אדם הוא ית' ויתנחם אלא לפי שאם רשעים בחשך ידמו בעבור קלקול מעשיהם לא יהיה נחשב לשינוי בבריאה, וזהו דעת המדרש (בר"ר ב, ה) והארץ היתה תהו אלו מעשיהם של רשעים ויאמר אלהים יהי אור אלו מעשיהם של צדיקים כו', מה ראה בעל המדרש הזה להוציא הפסוקים מפשוטם. ולפי מה שפירשנו דברי מדרש זה מבוארים, כי פשוטו נשאר במקומו והדרשה תדרש גם מפשוטו. ומה שמסיק שם ועדיין איני יודע באיזו מהם חפץ אם במעשיהם של רשעים כו'
אותו תוהו ובוהו לפי כלי יקר מסמל את חטאי האדם , אך האדם עוד לא נברא כדי שיחטא..אלא שהקב"ה ברוחו צפה מה עתיד להיות ואותו תהו ובהו נועד עבורנו לומר לנו , ראיתם איך היה העולם טרם נברא? תוהו ובוהו , כלומור חושך ,כלום , מקום שאין בו חיים .. כך אם תחטאו העולם עלול לחזור לאותו מצב והדבר לא יחשב שינוי בבריאה שכן העולם היה בתחילה כזה .
הדבר מקביל לפ"ס בהפטרת הפרשה,"לפקח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך"
המלבים מפרש," לפקח עינים עורות", כי האור ישנו במציאות באמת רק שעיניהם עורות מראות האור ההוא ואתה תפקח עיניהם. ונגד לברית עם אומר "להוציא ממסגר אסיר", ר"ל כי ישראל בגלותם נחלקו לשתים,
א) שבט יהודה ובנימין שנפזרו לארבע רוחות, ואסורים בכמה מקומות בכבלי עוני, עז"א להוציא ממסגר אסיר.
ב) עשרת השבטים, שגלו לחלח וחבור ונעלם מקומם עד שדומים כיושבי חשך בכלא נסתרים מעין כל, ועל זה אמר מבית כלא יושבי חשך:
"ממסגר, מבית כלא". היושב בבית כלא הוא רק נכלא ונמנע מלצאת ואינו אסור, ואת בניהם כלו בבית (ש"א, ו' י') ומזה ממכלאות צאן, ואם אסרו שם, יאמר ויאסרהו בבית כלא (מ"ב יז ד].
אדם הנמצא בחושך הוא כמובן לא רואהמה קורה בהמשך הדרך או המקום , כמו אותו תהו ובוהו שלא איפשר לראות את העולם בו אנו חיים , הצומח, החי האור וכל דבר שנמצא סביבינו עבורנו האדם נזר הבריאה .
המגלה צפונות מסביר פירוש מדהים אודות אותו תהוה ובוה !" הָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם (בראשית א, ב). וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר (בראשית א, ג): נראה להקשות מאי דהוה הוה ומה צורך בידיעה זו, ועיין בכלי יקר, ולענ"ד נראה שבא לרמוז מעלת התורה שהיא נשמת העולם שלא נתיישב העולם איך יתקיים עם היצר הרע, עד שידע שהיה עתיד הקב"ה לתת תורה, וביודעו כך נתקררה דעתו לפי שהתורה תבלין להתיש כח היצר, ושיעור הכתובים, בראשית - כשברא אלקים את השמים ואת הארץ, והארץ החומריי אשר ממנה יתהוה היצר הרע היתה תוהה ובוהו, איך תוכל להתיישב ולהתקיים, כיון שחשך על פני תהום היינו יצר הרע, אך בראותה שרוח אלקים, מלשון כי רוח החיות באופנים, כלומר בראותה שרצון האלקים מרחפת על פני המים, שהיא התורה שנקראת מים, שהיה רצונו לתת תורה לישראל אז נתיישבה דעתה, וכשאמר אלקים יהי אור שהיא התורה, שנאמר (משלי ו, כג): "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר", אז (בראשית א, ג): "וַיְהִי אוֹר", בכל העולמות היה אורה ושמחה בהם, כי ידעו שיתקיימו על ידי התורה.
ובמדרש (בראשית רבה א א): "אָמוֹן" (משלי ח, ל). אומן, התורה אומרת אני הייתי כלי אומנותו של הקב"ה, בנוהג שבעולם, בשר ודם בונה פלטין, אינו בונה אותו מדעת עצמו אלא מדעת האומן, והאומן אינו בונה אותו מדעת עצמו אלא ריפתראות ופנקסאות יש לו, לדעת היאך הוא עושה חדרים, היאך הוא עושה פספסים, כך היה הקב"ה מביט בתורה ובורא את העולם, והתורה אמרה בראשית ברא אלקים, ואין ראשית אלא תורה, איך מה דאת אמר "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ" (משלי ח, כב):"
רוח אלקים כאמור מסמלת את הקב"ה ,למעשה הסבר זה נועד כדי לסבר את האוזן שנו שנוכל להבין מה היה .. המים הם התורה ,הקב"ה ריחף מעל המים שסימלו את התורה וכדי שאפשר יהי להגות בה הוא ברא את האור ,הוא האור הגנוז לצדיקים , כדי שנוכל להגות בה.
משה ביקש מהקב"ה ," הראני נא את כבודך" , הקב"ה הראה לו את כל מה שלמטה ממנו , כלומר את התורה על פיה העולם מתקיים , התורה אותה אנו חגגנו את סיומה והתחלתה בשמחת תורה נבראה קודם העולם , בלעדיה יש תוהו ובוהו, כלומר בלגן .. או תארו את חיי היהודי בלעדי התורה? אי אפשר..
ונשאל , האם אפשר לחוות את אותה " רוח אלקים מריחפת גם בימיו אנו?
כדי לענות על כך נקפוץ ברשותכם כמה פרשות קדימה . זוכרים את יוסף ופרעה ? הנה תזכורת," וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל־עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ", תוספתא מסכת חגיגה (ליברמן) פרק ב הלכה ו – רוח אלהים בסוד הבריאה
מעשה בר' יהושע שהיה מהלך באסתרטא והיה בן זומא בא כנגדו. הגיע אצלו ולא נתן לו שלום. אמר לו: מאין לאין בן זומא? אמר לו: צופה הייתי במעשה בראשית ואין בין מים העליונים למים התחתונים אפילו טפח, שנאמר: "ורוח אלהים מרחפת על פני המים". ואומר: "כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף" – מה נשר זה טס על קנו נוגע ואינו נוגע, כך אין בין מים העליונים למים התחתונים אפילו טפח. אמר להם ר' יהושע לתלמידיו: כבר בן זומא מבחוץ. לא היו ימים מועטים עד שנסתלק בן זומא.
שכל טוב (בובר) בראשית מא לח פרשת מקץ – פרעה מתפעל מרוח אלהים
"ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו" – ה' פתוחה וחטופה להתמיה המלה, וכך אמר להם: אפילו אם היינו הולכים מסוף העולם ועד סופו לא נמצא: אשר רוח אלהים בו – שמכווין ברוח הקודש ואומר באמת מה שלא ראה ולא שמע " .
רבנו בחיי מסביר,"בלעדי – השיב יוסף: אין כח החכמה והבינה בי אלא חוץ ממני … אלהים יענה את שלום פרעה – הכל בא מכח אלהים שהוא בעל הכוחות כולן, והוא יעזור אותך מצער החלום ופתרונו … וכן אמר דניאל: "ופשרה נאמר קדם מלכא" (דניאל ב לו) … ועל הכוונה הזאת יזכיר יוסף שם אלהים תמיד בכל דבריו. אמר: "את אשר האלהים עושה הגיד לפרעה". ואמר עוד: "אשר האלהים עושה הראה את פרעה". ואחר כך אמר: "כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשותו" … פתח בתחילת דבריו: "בלעדי אלהים", וסיים בסוף דבורו: "וממהר האלהים לעשותו". כי היה מדבר עם פרעה הכופר בחידוש העולם במעשה בראשית, וע"כ אחז דרך מעשה בראשית שפתח: "בראשית ברא אלהים", וסיים: "אשר ברא אלהים לעשות".
יוסף האמין בה" למרות כל מה שקרה לו , הדבר גרם להקב"ה לשרות בתוכו של יוסף ולשמור עליו , לראיה העובדה שאין מצב שעבד ימלוך במצרים ויוסף עלה מבירא עמיקתא לאיגרא רמא , אותה רוח ה" שורה כל אחד מאיתנו , רק אם נבטח ב ה" ונתמיד בקרוב האחר לתורת ה" , נזכה בהשריית השכינה ובריאת אור של ה" הוא אור היום הראשון עליו מסביר המדרש, " אמר הקב"ה: מה אעשה? אם אשים האור עם החושך, להיכן ילך החושך? אם אערב אותם, לא האור יאיר יפה ולא החושך יחשיך יפה. מה עשה הקב"ה? נטל האור והעטיף בו ועשאו כטלית וגנזו לצדיקים, שנאמר: "עוטה אור כשלמה" (תהלים קד ב), והחשך הניחו על פני תהום, מקום שיש בו לויתן, שנאמר: "וחושך על פני תהום".
מסכת חגיגה דף יב עמוד א – מחלוקת רבי יעקב וחכמים
ואור ביום ראשון אִיבְּרִי? והכתיב: "ויתן אתם אלהים ברקיע השמים", וכתיב: "ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי"! – כדרבי אלעזר. דאמר רבי אלעזר: אור שברא הקב"ה ביום ראשון – אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו, כיון שנסתכל הקב"ה בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם מקולקלים – עמד וגנזו מהן, שנאמר: "וימנע מרשעים אורם". ולמי גנזו – לצדיקים לעתיד לבוא, שנאמר: "וירא אלהים את האור כי טוב", ואין טוב אלא צדיק, שנאמר: "אמרו צדיק כי טוב". כיון שראה אור שגנזו לצדיקים שמח, שנאמר: "אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח" (משלי יג ט). כתנאי: אור שברא הקב"ה ביום ראשון אדם צופה ומביט בו מסוף העולם ועד סופו, דברי רבי יעקב. וחכמים אומרים: הן הן מאורות שנבראו ביום ראשון ולא נתלו עד יום רביעי.
שמות רבה פרשה לה סימן א – אורו נאה לעולם ולא היה מזיק כשמש
"ועשית את הקרשים למשכן", זהו שכתוב: "ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע אשר שם צפרים יקננו, חסידה ברושים ביתה" (תהלים קד טז-יז) – הרבה בריות ברא הקב"ה בעולמו ולא היה העולם ראוי להשתמש בהן וגנזן הקב"ה מן העולם. ואיזה זה? זה אור שנברא ביום ראשון. שאמר ר' יהודה בר סימון: האור שברא הקב"ה ביום ראשון, אדם צופה ומביט בו מסוף העולם ועד סופו. כיון שנסתכל הקב"ה בדורו של אנוש ובדור המבול ובדור הפלגה שמעשיהם מקולקלים, עמד וגנזו מהן, שנאמר: "וימנע מרשעים אורם" (איוב לח טו). ולמי גנזו? לצדיקים לעתיד לבוא, שנאמר: "וירא אלהים את האור כי טוב" (בראשית א, ד). מהו: "כי טוב"? שהיה אורו נאה לעולם ולא היה מזיק כשמש הזה. והיכן גנזו? בגן עדן, שנאמר: "אור זרוע לצדיק" (תהלים צז יא]"., אם ברצונכם לראות את אותו האור של היום הראשון יחד עם אותה רוח ה " ,עסקו בתורה בלב שלם כמה שאפשר , כדאי ! עוד ראיה?על משה בעת ירידתו עם הלחוות השנייים נכתב" קרן אור פניו " הוא האור הנכסף . בהצלחה ! חודש טוב ושנה טובה חורף טוב
.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
