לקט מביאור אברבנאל לתורה -פרשת האזינו

דברים לב,א: הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה; וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי-פִי: אברבנאל: "למה לא השווה שניהם (השמים והארץ) בלשון אחד (ולא שתי לשונות: האזנה ושמיעה)? ... (שמיים) – שרי העם ושוטריו ... המשפיעים תחתיהם, וב'ארץ' כיוון המון העם ... 'האזינו השמים ואדברה' – כנגד זקני העם ושוטריו ... 'ותשמע הארץ אמרי פי' – כאילו אמר: בעבור זה אליכם אישים אקרא בראשונה להטות אוזן לדברי, כדי ששאר ההמון ישמע מעצמו". המנהיגים והחכמים מוכנים להאזנה, המון העם צריך דרבון והטיית אוזן כדי שישמעו.

לב,ה: שִׁחֵת לוֹ לֹא, בָּנָיו מוּמָם: אברבנאל: "פעמים ידבר בלשון רבים ('בניו מומם') ופעם בלשון יחיד (שיחת לו')? ... השחתת העם אינו מה' כי אם מצידם, וזהו 'שיחת לו' ... ואמר בלשון יחיד 'שיחת לו' לפי שהמשחית היה המום, והנשחת היה הדור". העם גרם את השחתת עצמו על ידי ה'.

לב,נב: כִּי מִנֶּגֶד, תִּרְאֶה אֶת-הָאָרֶץ; וְשָׁמָּה, לֹא תָבוֹא: אברבנאל: "משה ואהרן נגזרו בגזירה אחת שלא יעברו את הירדן ולא יכנסו לארץ, ו(מדוע) לא זכרו אהרן ב(אי) ראיית הארץ? ... כי היה חטא אהרן עצום וחמור מאד מאד מחטא משה, ולכן ראה ה' לעשות הבדל ביניהם, בשאהרן לא בא אל הארץ ולא ראה אותה מרחוק, כמשה ... עוד, שמשה היה פרנס הדור ... והייתה ראייתו הנבואית עצומה מאד, ולכן הרבה תפילה ותחנונים להשיב את הגזירה ... מה שלא היה כן אהרן". ה' עשה הבדל בין משה לאהרן כדי שיכירו בגדולתו של משה.

שבת שלום וערב חג סוכות שמח, שנזכה לשמוע לה', לא להשחית, ולראות בנבואות, אורן.