חג סוכות כל השנה לפרשות האזינו וחג סוכות
נכתב על ידי izik28, 6/10/2022
בסד
ד"ת לפרשת האזינו וחג הסוכות תשפ"ג
חג סוכות כל השנה ..
------------------------------------------------------------------------------------------
היות השנה חגי תשרי סמוכים לשבת קודש ,החלטתי לנסות ולחבר את פרשת האזינו וחג הסוכות , בפרשה ישנו פסוק שנראה קשור לכל עניין חג הסוכות " כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו", פסוק זה מנתחבר לקריאת חג הסכות בו מופיע הפ"ס," בַּסֻּכֹּ֥ת תֵּשְׁב֖וּ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים כׇּל־הָֽאֶזְרָח֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל יֵשְׁב֖וּ בַּסֻּכֹּֽת", את הפ"ס מפרשת האזינו הספרי מפרש," כנשר יעיר קנו - מה נשר זה, אין נכנס לקנו מיד עד שהוא מצרף את בניו בכנפיו, בין אילן לחבירו בין סוכה לחבירתה - כדי שיעירו בניו ויהיה בבניו כח לקבלו; כך, כשנגלה המקום ליתן תורה לישראל - לא נגלה עליהם מרוח אחד, אלא משתי רוחות, כענין שנאמר ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר למו. ואיזו היא רוח רביעית? אלוה מתימן יבוא:
יפרוש כנפיו יקחהו - כענין שנאמר "ובמדבר אשר ראית אשר נשאך ה' אלהיך:
ישאהו על אברתו - כענין שנאמר ואשא אתכם על כנפי נשרים.
ד"א כנשר יעיר קנו - זה לעתיד לבוא, כענין שנאמר קול דודי הנה זה בא:
יפרוש כנפיו - כענין שנ' אומר לצפון תני: ישאהו על אברתו - הביאי בניך בחוצן"
אחת מהלכות הסוכה קשורה לדפנות הסוכה, " כתחילה טוב לבנות סוכה מהודרת בעלת ארבע דפנות שלימות, ולעשות לה פתח שאפשר לסוגרו, כדי שהסוכה תהיה נוחה ומוגנת משמש ורוחות (עיין רמ"א תרל, ה). אולם מעיקר הדין, כיוון שהסוכה היא דירת ארעי, אין חובה שיהיו לה ארבע דפנות, אלא מספיק שיהיו לה שלוש דפנות. ואין צורך שהדופן השלישית תהיה שלימה, אלא מעיקר הדין די שרוחבה יהיה טפח, ואמרו חכמים שצריך להניח טפח זה במרחק של פחות משלושה טפחים מהדופן השנייה, וכהמשך לטפח זה צריך לעשות 'צורת פתח' (כמבואר בהערה). וכיוון שדין זה מורכב, נכון להדריך את מי שרוצה לחסוך בדפנות הסוכה, שיקים שתי דפנות שלימות, ובשלישית יעשה דופן שרוחבה שבעה טפחים (כ-56 ס"מ). ואז בכל אופן, גם אם סוכתו תהיה גדולה, וגם אם שתי הדפנות לא יהיו מחוברות זו לזו, אלא יעמדו זו כנגד זו, כיוון שבדופן השלישית יש מחיצה שרוחבה שבעה טפחים, הסוכה כשרה"
לפי ההסבר לעיל הנשר נגלה לבניו מכמה רוחות לא מכיוון אחד , בדיוק מה שנדרש לכשרות הסוכה כמצויין בהסבר , על הסוכה מוסבר עוד, " לדעת רבי אליעזר, מצוות הסוכה היא זכר לנס הגדול שפרש ה' עלינו את ענני כבודו להגן עלינו ולהנחותינו במדבר, שנאמר (במדבר י, לד): "וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם בְּנָסְעָם מִן הַמַּחֲנֶה". בענני הכבוד היה ביטוי לאהבת ה' אלינו, שלא רק שסיפק את צרכינו במדבר ארבעים שנה, במן, בשליו ובאר המים, אלא אף השרה שכינתו עלינו, ופרש עלינו את ענני כבודו, לסוכך ולהגן עלינו (רמב"ן ויקרא כג, מג). אמרו חכמים: "שבעה ענני כבוד היו עִם ישראל… ארבעה מארבע רוחות ואחד מלמעלה ואחד מלמטה ואחד שמקדים לפניהם מתקן להם את הדרכים…" (מכילתא דרשב"י שמות יג, כא; ספרי בהעלותך פג). עוד אמרו חכמים, שבזכות שהלכו ישראל אחרי ה' במדבר בארץ לא זרועה, פרש עליהם את ענני כבודו", הנשר פורש את כנפיו על גוזליו על מנת לשמור עליהם ,בדיוק כסוכה ששומרת על עם ישראל , על הנשר כתוב בפרקי אבות" יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי, וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים.
הוא היה אומר, עז פנים לגיהנם, ובשת פנים לגן עדן" ,התפארת ישראל מסביר," ובהשלמתך התלוי בפעולת הנפש, דהיינו בהשכלה בלימוד התורה, שהיא כשמש בהירה מאירה לארץ ולדרים, כשתבוא לענין עמוק שלא תבי בתחלה, לא תתייאש. אלא הוי קל כנשר שאמרו עליו הטבעיים שיתנשא א"ע לרום לעוף ולהציץ דוקא נגד השמש. כן אתה תתעמל להתנשא מול השמש הקדושה הזאת, ויהיה הענין עוד כל כך עמוק, הפוך בה והפוך בה, ולבסוף יפתח ה' לך שערי אורו ותבינו היטב:"
סכך הסוכה העשוי מענפים מהצומח מתקשר עפ הפ"ס בפרשת האזינו" יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב" המדרש ספרי מסביר פירוש ארוך אך מעניין," יערף כמטר לקחי - אין לקחי אלא דברי תורה, שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם; ואומר קחו מוסרי ואל כסף, ואין מוסר אלא דברי תורה שנ' משלי א שמע בני מוסר אביך..., ואומ' שמע מוסר וחכמה, ואומ' החזק במוסר ואל תרף, ואומר קחו עמכם דברים ושובו אל ה', ואין דברים אלא דברי תורה שנא' את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם:
כמטר - מה מטר חיים לעולם - אף דברי תורה חיים לעולם. אי מה מטר, מקצת עולם שמחים ומקצת עולם עצבים בו; מי שבורו וגתו מלא יין וגתו וגרנו לפניו מצירים לו, אף דברי תורה כן? - ת"ל תזל כטל אמרתי. מה טל, כל העולם כולו שמחים בו - אף דברי תורה, כל העולם כולו שמחים בו:
כשעירים עלי דשא. מה שעירים הללו יורדים על עשבים ומעלים אותם ומגדלים אותם - כך דברי תורה מעלים לומדיהם ומגדלים אותם; ת"ל סלסליה ותרוממך:
וכרביבים עלי עשב. מה רביבים הללו יורדים כל עשבים ומעדנים אותם ומפנקים אותן - וכן דברי תורה מעדנים אותם ומפנקים אותן. וכן הוא אומר משלי א כי לוית חן הם לראשך, ואומר משלי ד תתן לראשך לוית חן.
ד"א היה ר' יהודה אומר: לעולם הוי כונס דברי תורה כללים ומוציאם, שנאמר יערוף כמטר לקחי, ואין יערף אלא לשון כנעני, שאין אדם אומר לחבירו "פרוט לי סלע זו" - אלא "ערוף לי סלע זו", כך הוי כונס דברי תורה כללים - ופורט ומוציאם כטיפים הללו של טל; ולא כטיפים הללו של מטר גדולות, אלא כטיפים הללו של טל שהם קטנים:
כשעירים עלי דשא - מה שעירים הללו יורדים על עשבים, ומפשפשים בהם כדי שלא יתליעום - כך הוי מפשפש בדברי תורה כדי שלא תשכחם. כך א"ל ר' יעקב בר' חנינא לרבי: בא ונפשפש בהלכות, בשביל שלא יעלו חלודה:
וכרביבים עלי עשב - מה רביבים הללו יורדים על עשבים ומנקים אותם ומפשפשים אותם ומפטמים אותם - כך הוי מפטם בדברי תורה ושונה ומשלש ומרבע.
ד"א יערף - ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר: אין יערף אלא לשון הריגה, שנא' דברים כא וערפו שם את העגלה בנחל. מה עגלה מכפרת על שפיכות דמים - כך דברי תורה מכפרת על שפיכות דמים:
כשעירים על דשא - מה שעירים הללו באים על חטאות ומכפרים - כך דברי תורה מכפרים על עבירות.
ד"א יערף כמטר - חכמים אומרים: אמר להם משה לישראל, שמא אתם יודעים כמה צער נצטערתי על התורה, וכמה עמל עמלתי בה, ומה יגיעה יגעתי בה, כענין שנא' שמות לד ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה. ונכנסתי לבין המלאכים, ונכנסתי לבין החיות, ונכנסתי לבין השרפים שאחד מהם יכול לשרוף את כל העולם כולו, שנאמ' שרפים עומדים ממעל לו! נתתי נפשי עליה, דמי נתתי עליה, כשם שלמדתי אותה בצער - כך תהיו אתם למדים אותה בצער. או כדרך שאתם למדים אותה בצער, כך תהיו מלמדים אותם בצער? ת"ל תזל כטל אמרתי. תהיו רואים אותה כזול: אחד משלש וארבע בסלע:
כשעירים עלי דשא - כאדם שהולך ללמוד תורה תחילה: בתחילה נופלת עליו כשעיר, ואין שעיר אלא שד, שנא' ושעירים ירקדו שם."
הסוכה היא סמל להשגחת ה" עלינו , בחג זה אנו עוברים ממבנה קבע למבנה ארעי שלמעשה אין בו כמעט דבר מלבד דפנות , לא כל הפאר של הבית ,מה שמלמד אותנו להעריך את מה שיש לנו , ולדעת שכמו שהסוכה נקראת צילא דמימנותא על כל מסביר הגאון הגדול ר אליהו מוילנא, המכונה "הגאון מוילנא" (הגר"א). בדרכו המעמיקה, ובעיונו החודר, מביא לפנינו הגאון הסבר ממין זה, כפתרון לשאלה מפורסמת, בספרו דברי אליהו לפרשת אמור. לפי תיאורינו לעיל, הישיבה בסוכה נועדה לסמל אירוע שהתרחש בסמיכות ליציאת מצרים. לפיכך, שואל הגאון, מדוע לא נציין את חג הסוכות בניסן, ואנו מציינים אותו דווקא בתשרי?
תשובתו של הגאון מרתקת. מאחר שהסוכות הם לציון ענני הכבוד (ראה טור ושו"ע אורח חיים תרכ"ה סע א, שהכריע כר אליעזר, ולא כר עקיבא, וראה גם הסבר מנומק להכרעה זו בביאור הגר"א על השלחן ערוך שם), הרי שלאחר חטא העגל, קובע הגאון, נטל הקב"ה את ענני הכבוד מישראל. זאת כביטוי להסרת השכינה מהם, ההסרה של עדיים. ומתי חזרו העננים לשכון מעל ישראל? בעת שהתחילו לעסוק במשכן. כידוע, ירד משה ביום הכפורים עם הלוחות השניים. משה רבינו, מסביר הגר"א, ציווה על ישראל למחרת יום כיפור, בי"א תשרי, על מלאכת המשכן המפורטת, וקרא לעם לערוך מגבית לטובת המשכן. הכתוב מתאר שהעם הביא את נדבתו "בבקר בבקר" (שמות לו,ג), ובמדרש (תנחומא תרומה פרק ד) מבואר שהביאו שני בקרים, קרי במהלך יומיים, הלא הם י"ב ו-י"ג בתשרי. ביום י"ד יצאה הכרזה מעם משה רבינו שלא להביא יותר לנדבת המשכן ("ויכלא העם מהביא"), וביום ט"ו בתשרי החלה מלאכת המשכן. בו ביום זכו ישראל ושבו עליהם ענני הכבוד, קרי - שבה שכינה לשכון על ישראל.,
התורה עצמה היא זכר לענני הכבוד , כשם שהסוכה מגינה ושמרת על עם ישראל , כך גם התורה שנקראת שירה , לא מלשון שיר חולין ,אלא שיר של קדושה ! חג הסוכות הוא אומנם שבוע ימים , אך אם נתמיד בלימוד התורה נרגיש את שמירתה החופפת עלינו כאותו נשר ואותה סוכה בשאר ימות השנה
חג שמח! וחורף טוב!
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
