ארבעה  דברים הסמיכה התורה 

זה לזה :

  - בן סורר ומורה .

   - חיוב קבורת התלוי.

    - עניין  מציאת האבדה.

     - ודין הקים תקים עימו.

סמיכות דין תלוי שיש לקוברו 

 נסמך לדין סורר ומורה,  בכדי שההבדל ביניהם יהא ברור וניכר

 בדין סורר ומורה לא התקיים משפט שגזר עליו מוות . 

שהוא דין סורר ומורה אך מודל אוטופי חינוכי.

ולא דין מעשי מחייב. 

הוא נועד יותר  להראות כי בעניין בן סורר ומורה צריך לעשות הרבה כדי לעצור את ההתדרדרות הרבה לפני הגרוע מכל .

 בכלל גם אין התכנות שהורים יגישו במו ידיהם בנם לסקילה.

 וגם אם כן ,אי אפשר לקבץ את כל אנשי העיר שכולם יסקלוהו. די שאחד מתחמק 

 והכל נפל. אין דין סקילה

 

ומדוע נסמך דין אבדה למשפט התלוי שיש לקוברו.

 לסבר את האוזן ולחזק את עניין הצורך לקוברו בו ביום, שהרי אדם עפר וצריך הוא במיתתו לשוב לעפר וכל עוד לא שב הוא לעפר הוא בבחינת - "אבדה" של הארץ. 

לכן כאמור נסמך עניין דין אבדה  לחיוב לקבור תלוי. 

משל  להשיב אבדתה של הארץ אליה -בקבורתו של המת.

 

והנה גם אדם שקרס, הוא או בהמתו  - גם הוא אבד את כוחו ,או איבד את אמונתו ביכולתו או תוחלתו.

והתורה ביקשה  מאתנו להיחלץ להקים עימו בכפול : תחילה "הקם" השיב לו את אמונתו ותקוות יכולתו. ואחר כך "תקים עימו". לעזור לו להרים המשא .

להקים  בכפול :אותו מנטאלית ואת משאו פיזית.  .

שבעצם העזרה והסיוע משל הוא מוצא חזרה את כוחו האבוד

 ואת אמונתו ביכולתו ואת תקוותו בעולם ותוחלתו בבני אדם .

והחשוב ביותר רמזה התורה בעצם הסמיכות.

 שאם אנו מקיימים "הקם תקים עימו ".

אנו מונעים את שרשרת ההתדרדרות  בנערים לבן סורר ומורה .

ובמבוגרים  להיותם שפוטים למוות . 

שכשמת תלוי - בניגוד למשפטי הגויים - התליה לבזותו ולהרתיע אחרים .

 דינה זה של התורה לעניין זה שונה. הוא אך שכל מי שצופה בו צריך שיהרהר 

וידון עצמו ,

שמא יכל הוא לעצור בעדו ולמנוע את מיתתו.

  

משה אהרון