לקט מביאור אברבנאל לתורה – פרשת כי תצא

דברים כא,כג: לֹא-תָלִין נִבְלָתוֹ עַל-הָעֵץ, כִּי-קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא--כִּי-קִלְלַת אֱלֹהִים, תָּלוּי: אברבנאל: "איך תהיה קללת האלוה שיהיה תלוי על חטאתו? ... שיאמרו בני אדם, מפני מה זה תלוי, מפני ש'בירך' ה', או שעבד עבודה זרה פלונית, וזה זלזול גדול לה' ומזכרת עוון ... (וסיבה אחרת) גזר (ה') ... תלייה בלבד ... ולא גזר שיהיה לזמן רב, למה תרבה אתה ותוסיף בעונשו בהתמידו על העץ". תלייה לזמן ממושך היא זלזול בציווי ה'.

כג,כא: לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ, וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ: אברבנאל: "אם היה הריבית והנשך דבר נתעב ונמאס ובלתי הגון ... יקשה מאד איך התירו לגוי? ... הייתה הכוונה האלוהית להרחיק האהבה מבין העם הנבחר והעממים, ולהטיל ביניהם איבה כדי שלא ילמדו ממעשיהם ... 'נוכרי' סתם לא ייאמר ... אלא למי שהתנכר לאביו שבשמיים, ולנוכרי שהתנכר לאלוהיו – אינו מגונה לקחת ריבית ממנו ולעשות לו שלא כהוגן, כיוון שהוא עשה שלא כהוגן ולא יבוא בצדקת ה' ולא יזכה בחסד התורה, אחרי אשר כפר בה". לא לחייב ריבית – זאת מעלה של חסד וצדקה.

כה,יח: אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ: אברבנאל: "הנה בפרשת בשלח נאמר 'ויבוא עמלך וילחם עם ישראל ברפידים' (שמות יז,ח) ויורה שעם כל העם נלחם, וכאן אמר וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ, שיורה על שלא נלחם כי אם בבאים באחרית המחנה? ... עמלק בא וילחם בישראל בהיותם בדרך, כי בפתע פתאום בא עליהם וילחם בם, רצה לומר שנפרד מהם, כי ירא מגשת עוד אל העם, אבל לא נלחם בפני המחנה, כי אם באחריתו – בנחשלים שבעם". לפי אברבנאל היו שתי מלחמות עם עמלק, אחת ביוזמת עמלק נגד כל העם ואז נהדף וניתק מגע. השנייה, בציווי משה את יהושע להכין למחרת צבא קטן (אלף למטה) כדי להראות את הנס הגדול שבניצחון על עמלק. כאן נזכרת המלחמה הראשונה, ובפרשת בשלח נזכרות שתי המלחמות. המלחמה השלישית והמכרעת תהיה בעתיד: וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל-אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה-אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ (יט).

שבת שלום, שבת של כיבוד דבר ה', חסד וצדק ליהודים, ניסי ה', אורן.