כנסת ישראל והקב"ה ,ד"ת להפטרת כי תצא
נכתב על ידי izik28, 9/9/2022
בסד
ד"ת להפטרת כי תצא התשפ"ב
כנסת ישראל והקב"ה
----------------------------------------------------------------
חודש אלול ידוע בראשי התיבות שלו , אני לדודי ודודי לי , האני הראשון הוא אנחנו כנסת ישראל והשני הוא הקב"ה , חוש אלול נועד כדי שנחזור לכור מחצבתנו ,חיקו של הקב"ה , המילים אשת נעורים מזכיר את המילה אהבה , כקשר הראשון בין בחור לבחורה , כקשר בין יעקב ורחל , הפ"ס ," כִּֽי־כְאִשָּׁ֧ה עֲזוּבָ֛ה וַעֲצ֥וּבַת ר֖וּחַ קְרָאָ֣ךְ יְהֹוָ֑ה וְאֵ֧שֶׁת נְעוּרִ֛ים כִּ֥י תִמָּאֵ֖ס אָמַ֥ר אֱלֹהָֽיִךְ ברגע קטן עזבתיך וברחמים גדלים אקבצך" , המלבים מסביר, "כי כאשה", שב לדבר על שני אלו הענינים שהזכיר, והוא שישראל בעוד היותם על אדמתם זונים מאחרי אלהיהם נדמו כאשת נעורים שיושבת תחת בעלה ולא עזבה עדיין, אבל הוא מואס בה ע"י חטאתיה, ובימי גלותה נדמו כאשה שבעלה עזבה וילך לו, ועז"א "כאשה עזובה ועצובת רוח קראך ה'" בהיותך בגלות את דומה כאשה עזובה מבעלה והיא עצובת רוח על שבעלה עזבה, אבל גם תחלה טרם שעזבך בעוד ישב עמך על אדמתך, "אשת נעורים כי תמאס" ע"י רוע מעשיה "אמר" עליך "אלהיך" גם בעת שהיה אלהיך טרם שעזבך היית מאוסה בעיניו ע"י רוע מעשיך, והנה יש הבדל ביניהם בעת שירצו לתקן עותותם ולמלא חסרונם, כי העזובה מבעלה צריך שבעלה ידע צרותיה ומורת רוחה וירחם עליה, והמאוסה שבעלה עדן אתה צריך שיעשה לה חסד למחול עונותיה, ועז"א (נגד אשה עזובה ועצובת רוח). ", אנו ככנסת ישראל נמצאים בחודש אלול שנועד כדי שנחזור בתשובה , לכאורה הקב"ה כחתן היה אמור לעזוב אותנו חלילה כפ"ס דלעיל , אך זה לא קרה , נכון אולי היחסים הם קרים יותר ,אך הוא עדין שם , משקיף דואג ואוהב מאוד!! וכל זאת למרות כל חטאותינו, ריטואל זה חוזר כל שנה ושוב ושוב.. לא נמאס?? כמה הייתם חוזרים לאהבתכם במקומו?? לא צריך לנחש.. הקב"ה בפ"ס הסמוך חוזר אל אהובתו [אנחנו ] והפעם זה לאורך זמן כפירוש המלבים, "ברגע קטן עזבתיך", דע כי העזיבה הזאת תחשב כאילו לא נמשכה רק רגע קטן לעומת גודל התשועה אח"כ כי "ברחמים גדולים אקבצך", כי נגד העזובה צריך רחמים, עתה אומר (נגד אשת נעורים כי תמאס) ובזה אין מועיל רחמים כי קוצף עליה ע"י עונה וצריך שתחלה יסיר קצפו מעליה על ידי חסד ומחילת העון: ".
שוב , אנו בחודש אלול , נזחור בתשובה ובתקווה ותפילה לשנה טובה , ומה הלאה ?? שוב נחטא ונשוב ?? הקב"ה יודע, " שיצר לב האדם רע מנעוריו" ושהאומר אחטא ואשוב אין מספיקן בידו לחזור
בתשובה ,הרבנית פנינה נויבירט מסבירה במאמרה ," לפי המשנה המפורסמת במסכת יומא (ח', ט'), לא ניתן להסתמך על מוסד התשובה לשם הצדקת החטא: "הָאוֹמֵר, אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. אֶחֱטָא וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר". לכאורה דברי המשנה פשוטים וברורים. כאשר האדם מתכנן לחטוא בתקווה כי יוכל לשוב לאחר החטא, לא יסתייע בידיו לעשות תשובה. עם זאת, עיון מדוקדק בלשון המשנה מגלה מסר מורכב ועמוק עוד יותר.
משנה זו מורכבת משני חלקים. החלק הראשון: "הָאוֹמֵר, אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה". חלק זה של המשנה מבקר את האדם החוזר על חטאו יותר מפעם אחת. רש"י (על הגמרא יומא פ"ז. העוסקת במשנה זו) מסביר כי החזרה על מעשה החטא מנציחה מציאות עובדתית לפיה האדם מתרגל לאורח החיים הפלילי, לכן אין די במעשה עבירה אחד. נדרש מעשה עברייני חוזר ושונה, מעגל שוטה אליו נסחף החוטא, ובלשונו: " לפי שהעבירה דומה עליו היתר". העונש על התנהגות זו הינו: "אין מספיקין בידו לעשות תשובה" – לא יסייעו לאדם זה מן השמים בתשובתו.
לכאורה החלק השני של המשנה חריף יותר: "אֶחֱטָא וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר". חלק זה של המשנה מתאר מציאות שונה. אדם מתכנן לחטוא מתוך הסתמכות על כפרת יום הכיפורים. כאן האדם אינו "בונה" על מעשה התשובה שלו עצמו, כי אם מאמין כי משמים יכפרו על מעשיו, כפי שמסביר מהר"י בן חביב (תוספת יום הכפורים על יומא): ויראה מתוך זה הפלפול דסיפא דקתני אחטא ויוה"כ מכפר מיירי באדם שאינו עושה תשובה והוא חוטא על סמך שיוה"כ יכפר לו". על פניו, חטא הנעשה מתוך הסתמכות על כפרת יום הכפורים חמור מחטא הנעשה מתוך הסתמכות על תשובת החוטא. כאשר האדם חוטא מתוך הסתמכות על תשובתו נדרשת חזרה של ההתנהלות הבעייתית. לעומת זאת, די בפעם אחת בה האדם חוטא מתוך הסתמכות על כפרת יום הכפורים על מנת שהאדם ייענש, כפי שמסביר מהר"י בן חביב (שם): " דברישא באומר תרי זמני הוא דאין מספיקין הא בחדא זמנא אין לו עונש דאין מספיקין ואלו בסיפא אפי' בחדא זמנא דאמר אחטא ויוה"כ מכפר אמר דאין יוה"כ מכפר."
מאחר שהמעשה השני המפורט במשנה חמור מהמעשה הראשון, נדמה כי אף העונש על המעשה השני חריף וקשה מן העונש על המעשה הראשון: "אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר", אדם כזה לא יזכה בכפרה, לכאורה מושג התשובה נשלל ממנו, ובלשון מהר"י בן חביב (שם): "דעונש דרישא הוא עונש קל דאין מספיקין בידו כלומר דאין עוזרין אותו לשוב אבל אם הוא בעצמו ישתדל לשוב מתכפר לו ואלו בסיפא החמיר עליו העונש ואמר אין יוה"כ מכפר אע"ג דעשה תשובה, וקשה מאי שנא רישא ומ"ש סיפא".
מפרשנות זו את דברי המשנה אנו למדים מסר עצום. כולנו מועדים לנפילה, כולנו מקבלים לעיתים החלטות שגויות. ברם כל עוד לא איבדנו את אמונתנו בכוח שלנו לעשות תשובה, ביכולת שלנו להתעלות מעל המציאות בה אנו נתונים – מן השמים לא יסתמו את הגולל על סיכויינו לעשות תשובה. אפילו אם תפיסתנו את מוסד התשובה חלקית, אפילו אם אנחנו מתכננים לשוב מן הפה ולחוץ, על מנת לצאת ידי חובה, כעלה תאנה לחטאנו החוזרים ושונים, עדיין, כל עוד אנו מאמינים בכוחנו לשוב, מן השמים נותנים לנו לשוב. אמנם לא יסייעו מן השמים לתשובתו של העבריין הסדרתי, הנסמך על תשובתו להצדקת מעשיו הפליליים, אך הדרך לתשובה אינה חסומה. אם הוא באמת ירצה, הוא יוכל לשוב. "
הקב"ה יודע שאנו רוצים בקרבתו ,אלא שהשאור בעיסה מעכב.. כי הוא מאש ואנו בשר ודם ..
ואפשר לשאול שאלה אחרת, הייתם עוזבים את נוות ביתכם סתם?? בלי סיבה ? לא ולא ! היצר הרע מנסה כמו לכשף אותנו ולהוציא אותנו ממי שאנחנו באמת , בל שכח את המלים," אלקי נשמה שנתת בי טהורה אתה בראתה " הנשמה שלנו היא חלק מהקב"ה ,בדיוק כמו אחוד של בעל ואישה , הם אחד לנצח כמו שאי אפשר להפריד בינינו לקב"ה ככה אי אפשר להפריד ביניהם ,גם שיש קשיים לעיתים עלינו להתגבר ולעלות מעלה מעלה במעלות התורה , כך נזכה בבריתו וברכתו של הקב"ה לשנה טובה ומתוקה באמת שנת הקהל טובה בשמחות!!
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
