רק מנהיג דגול יכול לחצות שבט לשניים.

------------------------------------------------.

 ברזומה הרווי של משה רעיא מהימנא ,נדמה לי שלא תקראו  את האופרציה הכי רגישה  שביצע משה בשלהי שליחותו. אופרציה מחושבת שכל כולה למען עתיד ואחדות עם ישראל..

 הוא קם וחצה שבט [מנשה] לשניים והנחילו משני עברי הירדן.

 חציו כאן וחציו כאן.

 וסיפור המעשה  נבלע בסיפור שני השבטים גד וראובן, שביקשו להתנחל בעבר הירדן. .

 וכך כשבאו שני השבטים האמורים  והשמיעו את הצעתם להתנחל מעבר לירדן 

 הסכים לכך משה בתנאי שהם ישמשו החלוצים בכיבוש הארץ .

 ועתה נוצרה בעייה קשה 

 טפם , נשיהם ורכושם של שני השבטים , אמורים היו להיות מוגנים בערי מבצר .

כך ביקשו השבטים להגן עליהם בכל אותה התקופה של כיבוש הארץ. 

 לא איש כמשה יסתפק רק בהגנה פאסיבית שכזו .

 משה מיד חיזר על כל השבטים  בהצעה,שמחצית שבט יצטרף לשני השבטים כחיל מצב ומשמר. להגן על טפיהם ונשיהם של שני השבטים שנותרו בעבר הירדן. 

לבסוף שבט מנשה התנדב ובתנאי ,שחציו ינתחל גם הוא מעבר הירדן.

 משה הסכים מיד.

 וכך חצי השבט וגיבוריו התפנו מיד לכבוש עוד נחלות ולהתנחל בהם [מכיר, יאיר ונובח].

 והכל כאמור בתכלית ראשונה לשמש חיל משמר ומגן על כל מי שנותר בעבר הירדן  מזרחה.

 והרעיון היה ששבט מנשה החצוי ,ידאג גם תמיד להיותו מחובר עם חציו שבארץ .

וכך יישמר הקשר  בין ההתנחלות בארץ לזו שמעבר הירדן מזרחה. 

שבט מנשה נבחר לתקן את הפירוד והשכחה שהגלות גורמת ,שחלילה שום איבר של העם,

 לא "ינשה" ולא יישכח.

 משה אהרון