פרה אדומה
נכתב על ידי izik28, 29/6/2022
בסד
ד"ת לפרשת והפטרת חקת התשפ"ב
פרה אדומה
------------------------------------------------------------
"וידבר ה" אל משה ואל אהרן לאמר זאת חקת התורה אשר צוה ה" לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על" , ונשאל מה עניין הצבע האדום?? למה לא לבן?? כסמל לטהרה ?? לנרות השבת?? בהמשך הכתוב מצין שוב את הצבע האדום
" ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה "הרלבג מפרש,"ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת - שני תולעת הוא צמר צבוע בתולעת , וכבר ביארנו ענין אלו המינים בפרשת 'מצורע' והשליך אל תוך שרפת הפרה - לפי שהוא אומר שריפת הפרה , למדנו שלא סר שֵם 'פרה' ממנה מכל וכל , רוצה לומר , שלא נשלמה שריפתה; ולזה יחוייב שיצית האש ברובה , ואחר כן ישליך אל תוך שריפתה אלו השלשה מינים , כדי שישרפו יחד עמה " , מה מזכיר לכם הצבע האדום? זוכרים את יציאת מצרים ,את ערב פסח ? הנה תזכורת," ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אתו בהם" הכלי יקר מסביר," ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף. ומשה הפך הסדר ואמר והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות, ועל דרך המדרש נוכל לומר כי אמרו שהקב"ה אמר לישראל (מלאכי ג, ז) שובו אלי תחילה ואח"כ אשובה אליכם וכנסת ישראל משיבה אין בי כח לשוב תחילה אלא אתה תהיה המתחיל שנאמר (איכה ה, כא) השיבנו ה' אליך ואח"כ ונשובה, ועל דרך זה יפורש המשקוף כלפי השי"ת עליון על כל, כד"א (תהלים קב, כ) כי השקיף ממרום קדשו, ושתי המזוזות המחזיקים המשקוף היינו זכות אבות ואמהות, כמ"ש (דברים לג, כז) מעונה אלהי קדם ומתחת זרועות עולם. כי האבות מתחת למרכבה והם זרועות עולם, לכך אמר הקב"ה כחולק כבוד ליראיו ונתנו על שתי המזוזות תחילה ואח"כ על המשקוף, לומר שהצדיקים בני אבות ואמהות יהיו המתחילים, ומשה אמר והגעתם אל המשקוף תחילה כי אין בנו כח להתחיל.
ויש אומרים, שהוא ע"ד שפירש"י בשיר השירים (ז ב) שישראל מקלסים להקב"ה מלמעלה למטה והקב"ה מונה קילוסם מלמטה למעלה, על כן הקדים הקב"ה המזוזות למשקוף לומר שהשפע עולה מלמטה כי הצדיקים מוסיפין כח בגבורה של מעלה, אמנם מפני הכבוד הקדים משה המשקוף למזוזות לומר שהשפע יורד מלמעלה למטה כי זה דרך כבוד אל השי"ת. ואם נפשך לומר ששתי המזוזות כנגד משה ואהרן יבא ג"כ אל נכון, כי הקב"ה חלק להם כבוד והם חלקו כבוד אל השי"ת.", הדם הנמרח על המזזות היה דמו של השה שנשחט מול עיני המצרים ששפכו את דמם של ישראל , הצבע האדום מסמל שפיכת דם, לאו דווקא פיזי , עליו נאמר," שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת־הָאָדָם:"
הרדק מסביר," שופך... באדם דמו ישפך - אני אדרוש דם ההרוג אם אין עדים; אבל יש עדים - על השופטים להרוג ההורג , כמו שיראו מן הדין; זהו באדם - על ידי הדיינין. כי בצלם אלהים עשה את האדם - כי הוא נכבד מכל הנבראים השפלים , עד שהאל בראו בצלמו , בשכל שנתן בו; לפיכך יש לשאר הנבראים שיראו ממנו , וגם איש את אחיו , שלא ישחית גופו וצלמו. כי אם יהרגהו , הנה השחית מעשה האל: הנכבד שבשפלים; והוא עשה אותו בצלמו , והוא השחיתו - הנה עשה כנגד האל לבטל מעשיו. ואף בפחותים מן האדם לא היה רשות לאדם להשחיתם , עד שצוה האל לנח. וגם בצומח , שהוא פחות מן החי , היה צריך מצות האל להתירם לאדם ולחוה , כמו שאמר ,"הנה נתתי לכם את כל עשב" וגו' "ולכל חית הארץ" וגו' (בר' א , כט - ל). וכן צוה האל לשפוך דם האדם לחטאו , כמו שצוה בתורת משה רבינו , בראוים לעונש מיתה לפי חטאם , כל חוטא כראוי לו; לפי שהוא השחית צלמו תחלה בעברו מצות האל. והנה אין צלם אלהים ושכל לעובר , כי השכל יגזור שישמור העבד מצות אדניו , גם שכלו ימנע אותו החטא , כל שכן כשהוא מצות האדון." כאשר מלבינים את פני האדם פניו מאדימות ואח"כ מלבינות מבושה …. חטא האדם גורם או אמור לגרום לאדם בושה , כל הקרובנות המוזכרים בספר ויקרא נועדו עבורנו , הבהמה נשחטת כדי לכפר על עוונות האדם, הוי אומר , תראה את הבהמה , אתה הייתה אמור להיות במקומה בגלל חטא פלוני , ובחמלת ה" עליך היא נשחטת ככפרה , אותו הדבר עם הפרה האדומה , אך מה הענין שאסור להעלות עליה עול? ,בעל הטורים מפרש," את חקת התורה. סמך חוקת התורה לבהרימכם את חלבו ממנו רמז לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן שנייה לה לאוכלי תרומה ועוד רמז שהמחזיקים בתורת ה' יש להם מנות שאין נותנין תרומה לכהן עם הארץ:
לא תחללו. וסמיך ליה חוקת התורה שת"ח שחוטא הוא חילול השם:
ולא תמותו. וסמיך ליה חקת התורה דכתיב עץ חיים היא למחזיקים בה:
פרה אדומה. בגימטריא זה על עון עגל:
לא עלה עליה על. על כתיב חסר שאפי' לא משכה בעול אלא עלה עליה לבד פסולה:"
על הפרה האדומה להיות חופשיה מכל דבר שמשעבד אותה לאדם כזה או אחר ,קרי עליה להיות נקיה , ללא שום חפץ או פעולה כלשהי מלבד שעלהי חיות את חייה כפי שהיא בטבע בלבד, וזאת כדי ללמדנו שעלינו להיות בדיוק כאותה פרה , [בלי להרים גבה..] הכוונה לא להיות כבהמות אלא לעבוד את ה" וקר אותו ולא שום אחד אחר!! מה שעלול לגרום לאותה פעולה אדומה של הלבנת פנים ומעבר לכך עבודה שלא לכבוד שמיים!! הפרה נשחטת כדי לטהר את עם ישראל בדיוק מאותם פעולות .
הדבר מתקשר עם הפטרת השבת על יפתח הגלעדי שברח מפני משפחתו משום שסרבו לקבלו ,מן הסתם הלבנת פנים הייתה שם , אך בשעה שהם נזקקו לו הוא אומר את הפ"ס" ןיאמר יפתח לזקני גלעד הלא אתם שנאתם אותי ותגרשוני מבית אבי ומדוע באתם אלי עתה כאשר צר לכם ויאמרו זקני גלעד אל
יפתח לכן עתה שבנו אליך והלכת עמנו ונלחמת בבני עמון והיית לנו לראש לכל ישבי גלעד"
אם נעמיק בפרשה נראה שיפתח מתחבר עם שני סוגי אנשים שכל אחד שונה בתכלית מהשני להלן הפ"ס הראשון" . וברח יפתח מפני אחיו וישב בארץ טוב ויתלקטו אל יפתח אנשים ריקים ויצאו עמו" ,בעקבות פנית ישראל יפתח לאחר שנידו אותו בגלל יחוסו הפגום , הוא הבכים לחזור ולהלחם למענם אלא שאז מופיע הפ"ס הניגודי לאנשים ריקים, " וַיִּשְׁלַח יִפְתָּח מַלְאָכִים אֶל מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן לֵאמֹר" בהמשך גם ע םישראל עצמו שולח מלאכים לעמון בבקש לעבור בארצו
על אותם מלאכים מפרש מדרש רבה"טו.
"וישלח משה מלאכים כה אמר אחיך ישראל,"זה שאמר הכתוב (תהלים טו, ג): "לא רגל על לשונו לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרובו" בנוהג שבעולם אדם עושה בפרקמטיא עם חבירו והקפידו פורש ממנו ואינו רוצה לראותו ומשה אף על פי שנענש על ידי ישראל שנאמר (שם קו, לב) "ויקציפו על מי מריבה וירע למשה" לא פרק משאן מעליו אלא "וישלח מלאכים".
"אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו" אמרו לו אתה ידעת כשאמר הקב"ה (בראשית טו, יג): "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה" אנו נשתעבדנו ואתה בן חורין "וירדו אבותינו" על אותו עינוי משל לשני אחין שיצא שטר חוב על זקניהם פרע אותו אחד מהם לימים התחיל לשאול חפץ מאחיו אמר לו אתה יודע שאותו חוב על שנינו ואני הוא שפרעתיו אל תחזירני מן חפצי שאני שואל.
"וירדו אבותינו מצרימה" מה טיבן של אבות כאן שנאמר "וירעו לנו מצרים ולאבותינו" שכל זמן שישראל בצרה אף הן בצרה.
"נעברה נא בארצך וגו' מי באר" מי בורות היה צריך לומר למדך תורה דרך ארץ שההולך לארץ שאינו שלו ויש בידו צורכו לא יאכל ממה שבידו אלא שלו יהא מונח ויקנה מן החנוני בשביל להנותו כך אמר לו משה הבאר עמנו ומן אנו אוכלין לא תאמר שאנו מטריחין עליך שכר אתה עושה לעצמך כך אמר הקדוש ברוך הוא למשה (דברים ב, ז): "אכל תשברו מאתם בכסף" אמר להם משה התירו לכם כיסכם שלא יאמרו עבדים היו עניים הם הראו להם עושרכם וידעו שלא הפסדתם בשעבוד (בראשית טו, יד): "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" וידעו שאין אתם חסרים כלום ולא משלכם אתם נותנים שנאמר (דברים ב, ז): "כי ה' אלהיך ברכך זה ארבעים שנה ה' אלהיך עמך לא חסרת דבר"
" דרך המלך נלך שאנו חוסמין את בהמתנו".
"לא נטה ימין ושמאל" זה קשה מכולם שאמרו לו בכל סביבותינו יש לנו רשות להרוג ולבוז אבל בגבלך לא נטה ימין ושמאל.
"ויאמר אליו אדום לא תעבר בי" זש"ה (תהלים קכ, ז): "אני שלום וכי אדבר המה למלחמה" ומנין שכך אמר לו הקב"ה שאין מניחים אתכם לעבור ולא הכל מהם שאני הוא שרוצה שנאמר (דברים ב, ה): "אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם" וכתיב "וימאן אדום נתון את ישראל" ואחר כך שלחו אל מלך מואב ולא אבה אע"פ שאינו מפורש כאן הרי מפורש בשופטים מלמד שהכל ברוה"ק שלא היה בכולן קל מיפתח והוא פירש שנאמר (שופטים יא, יז): "וישלח ישראל מלאכים אל מלך אדום לאמר אעברה נא בארצך ולא שמע מלך אדום וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה" ואף משה רמז (דברים ב, כט): "כאשר עשו לי בני עשו היושבים בשעיר":
האם אותם אנשים שיפתח התחבר עמם והיו נראים כאנשים ריקם היו באמת כאלה?? או שמדובר בפתגם," אך תסתכל בקנקן אלא המה שיש בו?" המדרש מפרש," יפתח נחשב קל ופחות בין השופטים. ויתלקטו אליו אנשים ריקים, דאמרי אינשי מטייל ואזיל דיקלא בישא גבי קינא דשרכי (דרך דקל רע ליגדל בצד אילן סרק. ב"ק צ"ב). אך כאשר נתמנה לשופט נחשב כגדול הדור. בדרך זו דומים ירובעל בדן ויפתח (ש"א י"ב), למשה ואהרן ושמואל (תהילים צ"ט).
שקל הכתוב שלושה קלי עולם כשלושה חמורי עולם, לומר לך ירובעל בדורו כמשה בדורו, בדן בדורו כאהרן בדורו, יפתח בדורו כשמואל בדורו, ללמדך שאפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הצבור הרי הוא כאביר שבאבירים (ר"ה ב"ה)."
אותם מלאכים היו אותם אנשים רקים כביכול ,שברגע שירדו מגדולתם הם פשוט נראו.. סתם.. אך ברגע שיפתח התמנה לקצין עליהם , וקרנו עלתה הם כבר לא אותם אנשים ריקם.. אלא מלאכים שבאים לעזרת העם בצרה . ר מלמד אותנו לא לשפוט את האדם לפי איך שהוא נראה . אלא לפי מעשיו וכוונתו הטובה . כך נאמר בפרקי אבות:
"רַבִּי יוֹסֵי בַר יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר הַבַּבְלִי אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד מִן הַקְּטַנִּים לְמָה הוּא דוֹמֶה ? לְאוֹכֵל עֲנָבִים קֵהוֹת וְשׁוֹתֶה יַיִן מִגִּתּוֹ. וְהַלּוֹמֵד מִן הַזְּקֵנִים לְמָה הוּא דוֹמֶה? לְאוֹכֵל עֲנָבִים בְּשׁוּלוֹת וְשׁוֹתֶה יַיִן יָשָׁן. רַבִּי אוֹמֵר: אַל תִּסְתַּכֵּל בַּקַּנְקַן, אֶלָּא בַמֶּה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ. יִשׁ קַנְקַן חָדָשׁ מָלֵא יָשָׁן, וְיָשָׁן שֶׁאֲפִלּוּ חָדָשׁ אֵין בּו." על פתגם זה מסופר סיפור עם מוסר השכל" בעיר אחת נהג הגביר לערוך סעודה , כל ראש חודש, סעודת מצוה, אליה היו מוזמנים כל התושבים. גם מולא אברהם רצה ללכת, הלך וישב בתחילת השולחן. בא אדם לבוש יפה, ניגש הבעל בית למולא ואמר לו - זוז נא מעט, בא עוד אדם, ושוב - מולא אברהם, זוז נא מעט. וכך עד שכבר ישב בסוף השולחן על ספסל עץ.
את מיטב האוכל הניחו כמובן בחלק הראשון של השולחן, ועד שהגיע לידי מולא אברהם, היו שאריות בלבד. לא אמר דבר המולא, ובסיום הערב קם והלך לביתו.
כעבור חודש , שוב הייתה סעודת מצווה, הפעם מצא מולא אברהם גלימה אדומה ויפה בעליית הגג, ומגבעת תואמת ולאחר ניקוי , לבש אותה והלך. רק הגיע ניגש אליו הגביר, בירך אותו והושיבו בראש השולחן. הגישו את קערת המרק, לקח המולא את קצה הגלימה וטבל במרק ואמר לה - אכלי גלימה, כי בזכותך אני אוכל ארוחה. אותו דבר עשה לבשר, לאורז , לקינוח.
הביטו בו האנשים בפליאה ושאלו אותו - רבי, למה תאכיל הגלימה ותדבר אליה? אמר להם - הייתי פה לפני חודש בבגדי הפשוטים, הושיבו אותי בסוף השולחן, ואכלתי שאריות בלבד. עכשיו אני עם גלימה הדורה, הושיבו אותי בראש השולחן והגישו לי מטעמים, וכל זה בזכות הגלימה, לכן אני מאכיל אותה. הביט בו הגביר והתבייש, והחליט שמהיום כל מי שבא, יושב איפוא שרוצה והאוכל יחולק שווה בשווה על כל השולח"
הפרה האדומה נראיית אולי משונה משאר הפרות , מיוחדת כזאת , ורק דרכה אפשר לטהר את עם ישראל אחרי כל הפעולות , הווי אומר שהפנמיות של האדם וכוונתיו הטובות הם שקובעות , כמו האנשים הפוחזים שהתגלו כמלאכים שדמם נשפך סתם ,כמו אותה פרה אדומה שגם מכפרת על חטא העגל וגם מטהרת את האדם , הקב"ה רוצה שנראה את מעלת האדם ולא את חסרונו ,מה שיביא לזרוז הגאולה ויפיסיק את הגאווה ושנאת החינם . חודש טוב
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
