"וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי. וידר ישראל נדר לה' ויאמר אם נתן תתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם. וישמע ה' בקול ישראל ויתן את הכנעני ויחרם אתהם ואת עריהם ויקרא שם המקום חרמה" (במדבר כא,א-ג). '"וישמע הכנעני" - שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד וכו' כדאיתא (בר"ה דף ג) ועמלק מעולם רצועת מרדות לישראל מזומן בכל עת לפורענות. "יושב הנגב" - זה עמלק שנאמר (במדבר יג) "עמלק יושב בארץ הנגב", ושנה את לשונו לדבר בל' כנען כדי שיהיו ישראל מתפללים להקב"ה לתת כנענים בידם, והם אינם כנענים. ראו ישראל לבושיהם כלבושי עמלקים, ולשונם לשון כנען, אמרו נתפלל סתם, שנאמר "אם נתון תתן את העם הזה בידי"' (רש"י). מדוע שינו העמלקים את לשונם ולא את לבושיהם, הרי יותר קל להחליף לבוש מאשר לדבר שפה חדשה? בפשטות אפשר שהכתוב קורא להם כנענים, כך שאפשר שאמנם היו אלא עמלקים אלא שהם גרו יחד עם הכנענים עד שהתחברו אליהם ולכן דיברו גם בשפה כנענית שהייתה אז שם, שכך עשו איתם עסקים וכדו'; אולם בלבושם נשארו עמלקים כי הם שייכים לעם העמלקי, ולכן היו לבושים כעמלק ומדברים עמלקית, אלא שידעו גם את השפה הכנענית. לכן עכשיו כשרצו להטעות את ישראל היה יותר קל לתת הוראה שידברו כרגע רק כנענית - שהיא שפה שהכירו היטב, אבל בגדים לא היה להם להחליף לשל אחרים. אולי גם לא רצו שידעו שאר בעמים את הטריק שלהם, כי זה מראה שהם מודים בכוח הקדושה של ישראל שלכן הוצרכו לרמות את ישראל כדי שלא יתפללו נגדם; לכן כלפי חוץ היו נראים כעמלק, ורק כשהתקרבו נשמעו ככנענים, ושאר העממין לא היו אז בקרבתם כיון שהיה אז זמן מלחמה, וכך לא התבזו בעיניהם. עוד אפשר שרצו לבלבל את ישראל, לכן לא שינו את בגדיהם, שאז ממרחק היו רואים שהם בלבוש כנעני ולכן היו באים לברר איך זה שממקומם של עמלק מגיעים כנענים, והיו עולים על הרמאות שלהם. לכן התלבשו כעמלק שכך ידעו שהם עמלקים, ורק כשממש התקרבו למלחמה עצמה שמעו ישראל את קולם שמדברים כנענית, ולכן אז כשממש סמוך מאוד לקרב לא היה להם זמן לברר מי מולם, וראו סתירה בין הלבוש והשפה. לכן ברגע הראשון חשבו שהם כנענים, כי ללמוד שפה לוקח הרבה זמן, ואף אולי חשבו שהתלבשו כעמלקים כדי להפחיד אותם כי ישראל חששו מעמלק (כמו שהמרגלים אמרו שיש עמלקים בארץ כדי להפחיד את ישראל) וכן כביכול להראות שהם לא פוחדים להלחם בהם, כמו שעמלק היחיד שלא פחד כשיצאו ממצרים, אולם מצד שני לבושם כעמלק כך שאולי הם כן עמלקים. לכן זה בלבל את בנ"י, אולם מצאו פתרון שזה ע"י שהתפללו נגד מי שמולם בלא לקבוע מי הוא. אולי גם לבוש היו מחליפים לפעמים כמו אומה שלידם, ולכן זה לא היה מוכיח שהם לא עמלקים בשל בגדי כנענים; אבל שפה כל עם שמר על שפתו ולכן כששמעו כנענית חשבו שהם כנענים. אולם כשראו שלא מנצחים (שלכן שבו מהם שבי), אז הבינו שיש כאן בעיה ושהלבוש מסגיר שאולי הם כן עמלקים ולא כנענים; ולכן התפללו כללית. אולי גם עמלק ידע את כוחם של ישראל והאמין שזה בשל ברכתו של יצחק; וידע שברכת יצחק נבעה מטעות (אמנם אח"כ אמר "גם ברוך יהיה") ויצחק התפלא בזמן הברכה: "ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו" (בראשית כז,כב). לכן עכשיו כשבאים להטעות את ישראל בתפילתם כיוונו גם נגד ברכתו של יצחק, שבאו להטעות תפילת ישראל, כמו שהטעה יעקב את יצחק בתפילתו, וכך גם ישפיעו על שורש כוח בנ"י נגד עשו (שעמלק צאצאו); שמבטלים תפילה עכשיו בשל טעות, ויחול גם על תפילה - ברכה של יצחק שבאה בטעות. לכן כמו שיצחק זיהה שהקול אינו של עשו, אבל הצד הפיזי (ידי עשו) נראה כמותו, כך עמדו הם שהקול אינו של עשו, אלא של כנענים, והלבוש שלהם כמו ידי עשו, וכך כעין לקעקע את כח התפילה שפועל בישראל מברכת יצחק. אולי גם לבוש עמלק היה בצורה שסימנה את ברכת יצחק, שברכו "ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך" (בראשית כז,מ), שבכך פעל לנצח כל אויביו. לכן עכשיו כשבא להילחם בישראל השאיר את לבושו בשל כח ברכת יצחק, וממילא לא נותר לו אלא רק להחליף את השפה. אולי גם עמלק הגיע כיון ששמע שמת אהרן, והרי אהרן היה כה"ג בעל שמונה בגדי כהונה גדולה; לכן בכוונה לא החליפו את לבושם כרמז שהם נשארו כשהיו, לעומת בנ"י שנחסר בהם עניין בגדים, שזהו שמת אהרן בעל בגדי הכה"ג, ולכן עכשיו הם יכולים להזיק לבנ"י. כעין שמכריזים בזה שהם נשארו בבגדיהם - בכח העמלק שלהם, לעומת בנ"י שנחסרו בבגדיהם כביכול. אולי גם באו לפגוע בתפילה - בדיבור של בנ"י, ולכן עשו מעשה גשמי כדי שיחול דרכו פגיעה בדיבור של בנ"י, שאולי אף השתמשו בכוחות טומאה כדי שיעזור להם בזממם; שזהו המעשה עליו יחול פגיעה בדיבור, ולכן המעשה הוא בדיבור, שזהו ששינו לשונם, ובכך החילו בעולם כח פגיעה בדיבור שיפגע בדיבור בנ"י - בתפילתם. ואכן בנ"י התבלבלו בתפילתם, מה להתפלל, אולם הצליחו להתגבר והתפללו כללית על מי שמולם, שבכך עקפו את כח הנזק בדיבור שהחילו עמלק בדיבור שיהיה בלבול של עמלק או כנען.